סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מודה בקנס..." - הלכה כרב

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא עה ע"א-ע"ב

 

גמ'. על פי עד אחד, פשיטא!
אמרי: הא קמ"ל, ע"פ עצמו דומיא דע"פ עד אחד,
מה ע"פ [עד] אחד - כי אתי עד אחד מצטרף בהדיה מיחייב,
ע"פ עצמו נמי - כי אתו עדים מיחייב,
לאפוקי מדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.
גופא, אמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.
איתיביה רב חסדא לרב הונא: מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה;
מצאו לר' יהושע, אמר לו: אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות?
אמר לו: למה?
א"ל: שסמיתי את עינו,
אמר לו: אין בדברים כלום, שכבר אין לו עדים;
הא יש לו עדים - חייב, ושמעינן מינה: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - חייב!
א"ל: שאני ר"ג, דלא בפני ב"ד אודי.
והא ר' יהושע אב בית דין הוה!
שלא בבית דין הוה קאי.
והתניא, אמר לו: אין בדבריך כלום, שכבר הודית;
מאי לאו תנאי היא,
האי תנא דאמר שכבר אין לך עדים, סבר: מודה בקנס ואחר כך באו עדים - חייב,
והאי תנא דאמר שכבר הודית, סבר: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור!...

מבנה הסוגיה:

1.

גמ'. על פי עד אחד, פשיטא!
אמרי: הא קמ"ל, ע"פ עצמו דומיא דע"פ עד אחד,
מה ע"פ [עד] אחד - כי אתי עד אחד מצטרף בהדיה מיחייב,
ע"פ עצמו נמי - כי אתו עדים מיחייב,
לאפוקי מדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.

כלומר, "סתם משנה" - משנתנו לא כדינו של רב.

2.

למרות המסקנה בסעיף 1 הגמרא דנה בדברי רב:

גופא, אמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.

3.

קושיה על רב:

איתיביה רב חסדא לרב הונא: מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה;
מצאו לר' יהושע, אמר לו: אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות?
אמר לו: למה?
א"ל: שסמיתי את עינו,
אמר לו: אין בדברים כלום, שכבר אין לו עדים;
הא יש לו עדים - חייב, ושמעינן מינה: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - חייב!

4.

יישוב הקושיה:

א"ל: שאני ר"ג, דלא בפני ב"ד אודי.
והא ר' יהושע אב בית דין הוה!
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף עה עמוד א
שלא בבית דין הוה קאי.

5.

נסיון לתלות את דינו של רב במחלוקות תנאים - בין שתי ברייתות - הברייתא לעיל וברייתא "סותרת":

והתניא, אמר לו: אין בדבריך כלום, שכבר הודית;
מאי לאו תנאי היא,
האי תנא דאמר שכבר אין לך עדים, סבר: מודה בקנס ואחר כך באו עדים - חייב,
והאי תנא דאמר שכבר הודית, סבר: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור!

הערה 1: "תנאי היא" על מה שהובא לעיל ולא כבדרך כלל, שהמחלוקת או חלק/דעה אחת ממנה מובאת בהמשך.

הערה2: מדוע הגמרא לא מתייחסת למשנתנו כאחת הדעות נגד רב - לעיל בסעיף 1.

6.

לא, דכ"ע - מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור,

משמע מה"סתמא דגמרא" שהיא משתדלת ליישב את שיטת רב, ולכן גם אין פוסקים כסתם משנתנו נגד רב לפי סעיף 1 לעיל.

6.1

והיא מסבירה את מחלוקת הברייתות באופן שונה:

ובהא קמיפלגי, האי תנא דאמר שכבר אין לך עדים, סבר: חוץ לב"ד הוה,
והך תנא דאמר שכבר הודית, סבר: בבית דין הוה.

משמע בפרשנים שבשעת הדחק ניתן לתרץ קושיה על ידי העמדת המחלוקת במחלוקת עובדתית-היסטורית.

7.

איתמר: מודה בקנס ואח"כ באו עדים -
רב אמר: פטור, ושמואל אמר: חייב.

הגמרא מציינת שיש מחלוקת בין רב ושמואל בנידון לעיל.

7.1

קשה לי, מדוע הגמרא לעיל לא התייחסה כלל לשיטת שמואל!

8.

אמר רבא בר אהילאי: מאי טעמא דרב? +שמות כב+ אם המצא בעדים תמצא בדיינין, פרט למרשיע את עצמו;
למה לי?
+שמות כב+ מאשר ירשיעון נפקא!
אלא ש"מ: מודה בקנס ואח"כ באו עדים - פטור.
ושמואל? אמר לך: ההוא מבעי ליה לגנב עצמו, כדתנא דבי חזקיה.

נימוקיהם של רב ושמואל.

9.

רב מקשה על שמואל:

איתיביה רב לשמואל: ראה עדים שממשמשים ובאים, ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי - אינו משלם אלא קרן!

10.

תרוצו של שמואל - על ידי העמדת אוקימתא:

אמר ליה: הכא במאי עסקינן - כגון שחזרו עדים לאחוריהם.

11.

והא מדתני סיפא, רבי אלעזר בר' שמעון אומר: יבואו עדים ויעידו,
מכלל דתנא קמא סבר: לא!

נסיון דחיה של התרוץ לעיל.

12.

אמר ליה שמואל: לאו איכא ר' אלעזר בר' שמעון דקאי כוותי? אנא דאמרי כר' אלעזר בר' שמעון.

שמואל טוען שאמנם יש מחלוקת תנאים בעניין, וממילא אין עליו קושיה.

13.

לשמואל ודאי תנאי היא, לרב מי לימא תנאי היא?

הגמרא מבררת האם דעת רב תלויה במחלוקת התנאים לעיל בסעיפים 10-12.

14.

אמר לך רב: אנא דאמרי אפי' לרבי אלעזר בר' שמעון,
עד כאן לא קאמר ר' אלעזר בר' שמעון התם - אלא משום דקא מודי מחמת ביעתותא דעדים, אבל הכא דמודה מעצמו, אפי' ר' אלעזר בר' שמעון מודה.

הסבר הרעיון הפסיכולוגי.

רב מסביר את שיטתו בהתאם לכולי עלמא.

15.

נראה שעד כאן משמע ממהלך הגמרא, שהלכה היא כרב, ומכאן ואילך הגמרא דנה ב"צמצום" דינו של רב:

אמר רב המנונא: מסתברא מילתיה דרב באומר גנבתי ובאו עדים שגנב - פטור, שהרי חייב עצמו בקרן,
אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב,
וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר - חייב,
שהרי פטר עצמו מכלום.

15.1

"רב המנונא"

היו כמה חכמים בשם רב המנונא:

א – בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, רבי יהודה הנשיא שמע עליו (ירושלמי, תענית, פ"ד ה"ב)

ב – אמורא בבלי בדור השני, תלמיד מובהק של רב (כמו רב הונא)

ג - בדור השלישי - תלמידו של רב יהודה ותלמידו של רב הונא. תלמיד חבר של רב חסדא

ד – בדור הרביעי – חבר מובהק של רבא ושל אביי. רבו של רב פפא.

בסוגייתנו רב המנונא יכול להיות כל אחד מהנ"ל - מלבד א - שהי חי אחרי רב.

16.

אמר רבא: [קפחתי] לסבי דבי רב,
דהא רבן גמליאל פוטר עצמו מכלום הוה,
וקאמר ליה רב חסדא לרב הונא ולא קא משני ליה.

אם רבא מקשה על רב המנונא שהיה "סבי דבי רב" - מחשובי בית מדרשו של רב - מוכח שמדובר ברב המננוא א או ב ברשימה לעיל בסעיף 15.1.

17.

הגמרא מביאה שיטה נוספת כדעת רב:

איתמר נמי, אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן:
גנבתי ובאו עדים שגנב - פטור, שהרי חייב עצמו בקרן,
אבל אמר לא גנב ובאו עדים שגנב, וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר - חייב, שהרי פטר עצמו מכלום.

18.

אמר רב אשי: מתניתין וברייתא נמי דיקא;

רב אשי מוכיח מלשון משנתנו ומלשון ברייתא נוספת כדעת רב; רב המנונא ורבי יוחנן.

"מתניתין וברייתא" - מופע יחידאי בש"ס. / משנה וברייתא /

מתניתין, דתנן: גנב על פי שנים, וטבח ומכר ע"פ עד אחד או על פי עצמו - משלם...
... ברייתא, דתניא: ראה עדים שממשמשין ובאין, ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי - אינו משלם אלא קרן,
למה לי למיתנא: ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי?
ניתני או גנבתי או טבחתי ומכרתי!

19.

הגמרא מנסה שוב לתלות את מחלוקת האמוראים במחלוקת תנאים:

לימא כתנאי: היו שנים מעידין שגנב,
והיו שנים מעידים אותו שטבח ומכר,
הוזמו עדי גניבה - עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה,
הוזמו עדי טביחה - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלשה;
משום סומכוס אמרו: הן משלמין תשלומי כפל, והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל...

והגמרא דוחה את ההסבר של מחלוקת התנאים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר