סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

 מיהו החסיד האמיתי / רפי זברגר

בבא קמא דף ל'

 

הרקע

המשנה הראשונה בדף שלנו עוסקת במספר דוגמאות ''לא רגילות'' של נזקי ''בור'' ברשות הרבים:
1. השופך מים ברשות הרבים, והוזק בהם אחר – חייב בנזקו
2. המצניע
(מסתיר) את הקוץ ואת הזכוכית (או את הזכוכית) והוזקו בהם אחרים – חייב בנזקם
3. הגודר את גדרו
(הסמוכה לרשות הרבים) בקוצים , וחלקים ממנו יוצאים לרשות הרבים – חייב בנזקם
4. גשר שנפל לרשות הרבים והזיק – חייב בתשלום הנזק.

 

הנושא

לקראת סוף הדיונים על המקרים של המשנה, מביאה הגמרא ברייתא המלמדת אותנו כיצד עלינו להישמר מלהזיק לאחרים:
החסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכותיהם בתוך שדותיהם, ומעמיקים להם שלושה טפחים כדי שלא תעכב המחרישה. כלומר, אנו רואים, עד כמה יש להיזהר ולהישמר מלגרום נזקים, וכיצד ניתן ל''הקדים רפואה למכה'' ובמקרים שלנו לגרום לכך שלא יצטרכו ''רפואה'' כלל!
הגמרא ממשיכה בהבאת מספר דוגמאות של חכמים, כיצד הם נהגו ''להרחיק את הנזקים'':
רב ששת שדי ליה בנורא – רב ששת היה זורק את ''הקוצים'' או המזיקים לתוך האש, כדי לשרוף אותם, ובכך למנוע באופן ודאי את גרימת הנזק
רבא שדי ליה בדגלת – רבא היה זורק את ''המזיקים'' שלו לתוך נהר חידקל. טכניקה שונה אך דומה במהותה.
רב יהודה ''מסכם'' את הנושא ואומר: האי מאן דבעי למהוי חסידא – לקיים מילי דנזיקין. מי שרוצה להיות ''חסיד'' ''יקיים'' את נושאים הקשורים בנזיקין, וימנע בכל כוחו ובכל מאודו את האפשרות של גרימת נזקים.
 

מהו המסר?

אדם חכם צריך לראות את הנולד, וחייב למנוע בכל כוחו מצב שהוא הגורם לנזק של אדם אחר. הטכניקות השונות אשר למדנו זה עתה, הם רק דוגמאות, ומהוות ''אב טיפוס'' המלמדות אותנו כיצד להיות ''חסידים''. כיצד לחשוב מראש, על כל מה שאנו עלולים לגרום במעשה שלנו, או בחוסר עשייה נדרשת, על מנת למנוע כל נזק עתידי. יש לשאוף ''לשרוף את כל הנזקים'' או ''לזרוק אותם לים'' כך שלא תהיה שום אפשרות שיזיקו לאנשים אחרים.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר