חבורה / רפי זברגר

בבא קמא דף ע"א

הרקע

למדנו במשנה בדף הקודם מספר הלכות :
1. גנב ומכר בשבת – חייב לשלם ארבעה וחמשה, כיוון שלא מתחייב מיתה על מכירה בשבת. [המשנה לא כתב ''גנב וטבח בשבת'' מכיוון שבמקרה זה באמת יהיה פטור מתשלומים, כיוון שחייב מיתה על איסור שבת, ויש לנו כלל ''קים ליה בדרבה מיניה" – יש לתת את העונש החמור בלבד, ואם חייב מיתה, אינו חייב גם לשלם תשלומים.]
2. גנב ומכר לעבודה זרה – חייב בתשלומי ארבעה וחמשה, מאותה סיבה: אינו מתחייב מיתה על מכירה לעבודה זרה.
3. גנב וטבח ביום הכיפורים – גם כן חייב בתשלומים, כיוון שהעובר על איסור ביום כיפור, חייב ''כרת'' (מיתה בידי שמים), אך לא חייב מיתה בידי אדם, לכן ניתן לקבל עונש כרת וגם לשלם תשלומים. 
 

הנושא

מהו המסר?

הגמרא משתמשת במונח "חבורה" משמו של רבי יוחנן. חבורה כזו, נשארה ללמוד דרך קבע בבית המדרש של רבי יוחנן, והייתה מאוד מגובשת בתוכה.
חבורה באופן כללי, הינה קבוצה של אנשים מגובשים, הפועלים ועושים דברים משותפים באחדות המטרה. יש לשאוף כי כל אחד מאיתנו, ויותר חשוב, כל אחד מילדינו, ''ימצא את החבורה המתאימה'' לו. שתהיה "חבורה חיובית'', איכותית ותורמת לחברה. נשאף לחבר אליה חברים נוספים שכל מטרתם עשייה חיובית וטובה.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]