סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

ארבע ≠ ארבע / רפי זברגר

בבא קמא דף ס"א

 

הרקע

המשנה הראשונה בדף שלנו עוסקת ב''חסימות מפני האש''. וכך נכתב במשנה: עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר – פטור. מדובר על אדם שהדליק אש אשר הלכה והזיקה. בהמשך ''דרכה של האש'' היו חסימות מסוגים שונים, אשר ''באופן רגיל'', אש נחסמת בפניהם ולא ממשיכה להתפשט:
• גדר בגובה ארבע אמות [כשני מטר].
• דרך הרבים ברוחב שש עשרה אמות [כשמונה מטר]
• נהר. יש מחלוקת בגמרא האם הכוונה לנהר ממש, או לתעלת השקיה. 
בכל המקרים האלו, אם בכל אופן האש התפשטה מעבר למחסומים אלו והזיקה - המדליק את האש פטור מתשלומי נזק. 
 

הנושא

בתחילת הגמרא שואלים, הכיצד למדנו במשנה שגדר בגובה ארבע אמות חוסמת ומדליק האש נפטר, והרי בברייתא למדנו אחרת: עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות – חייב.
רב פפא עונה תשובה מעניינת: תנא דין קא חשיב מלמעלה למטה: שש אמות - פטור, חמש אמות - פטור, עד ארבע אמות – פטור. החכם במשנה שלנו, מסתכל על ההלכה ''מלמעלה למטה'', כך שכביכול הוא אומר: שש אמות – פטור, חמש אמות – פטור וגם ארבע אמות – פטור, וכאן המילה ''עד'' הכוונה: ''עד ועד בכלל'' - גם הארבע עצמו פטור. 
לעומת זאת בברייתא, ההסתכלות היא ''מלמטה למעלה''. אנו מתחילים בשתי אמות – חייב [כלומר אם עשה גדר בגובה שתי אמות, אין זה פוטר את מדליק האש מלשלם את הנזק אם האש התפשטה מעבר לגדר], וכן שלש אמות, עד ארבע אמות - חייב. אבל כאן, פירוש המלה ''עד'' – משמעותה ''עד ולא עד בכלל''. כלומר, כל המידות עד לארבע אמות, מחייבות את ''בעל האש'' אך ארבע אמות כבר לא מחייבות. 
 

מהו המסר?

מצינו שני ביטויים זהים ''עד ארבע אמות'' בעלי משמעות שונה. פעם אחת הכוונה עד ועד בכלל, כולל ארבע אמות (בהסתכלות מלמעלה), ופעם שנייה לא כולל ארבע אמות (בהסתכלות מלמטה).
בכל דו שיח בין אנשים, יש להשתדל מאוד להגדיר היטב את הדברים הנאמרים. לעיתים קרובות, אנשים מתווכחים על נושא או על פירוש מושג מסוים, ללא שהגדירו בדיוק מה הכוונה. בירור פשוט בין הצדדים, יכול לחסוך הרבה מחלוקות וחוסר הסכמה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר