סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כחזקיה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא נח ע"ב

 

היכי שיימינן?
א"ר יוסי בר חנינא: סאה בששים סאין;
ר' ינאי אמר: תרקב בששים תרקבים;
חזקיה אמר: קלח בששים קלחים.

1.

החכמים הם:

2.

רבי יוסי בר חנינא

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי יוסי בר חנינא (2)

1. רבי יוסי בר חנינא - תנא בדור החמישי (לפי דברי התוספות נזיר כ"ט ע"א ד"ה: ה"ג), ואם כן נראה שהוא החכם שרבי יוחנן מסר בשמו (ברכות י' ע"ב).

2. רבי יוסי בר חנינא - אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני - השלישי.

מגדולי תלמידי ר' יוחנן ונסמך על ידו (סנהדרין ל' ע"ב). כן מסר בשם ר' יהושע בן לוי (ירו', יומא רפ"ח) ורבי אושעיא (ירו', ע"ז פ"ג ה"ה). הנהיג ישיבה והיו לו תלמידים הרבה. כמה מתלמידי ר' יוחנן היו לתלמידיו וביניהם ר' אבהו (שבת צ"ד ע"ב) כל היכא שמצינו: "מחכו עלה במערבא", הכונה לר' יוסי בר חנינא (סנהדרין י"ז ע"ב). כמה מבניו נפטרו בחייו (תענית י"ג ע"ב). רבי זירא סיפר, שר' יוסי בר חנינא נראה לו בחלום, וסיפר לו שיושב בישיבה של מעלה אצל רבי יוחנן (ב"מ פ"ה ע"ב).

3.

רבי ינאי

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי ינאי
רבי ינאי -
מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון. תלמידו של רבי (ב"ב פ"ד ע"ב). לדברי הרמב"ם (בהקדמתו ל"יד החזקה") היה מבית דינו של רבי. תלמידו של רבי חייא (ירו', דמאי רפ"ז). ר' חייא אמר: "עתיד אתה להנהיג שררה על ישראל" (שם). מושבו היה בעכברא שליד צפת (ע"ז ל' ע"א), ושם יסד ישיבה גדולה שהתקיימה כמה דורות אחריו, ועוד היא מוזכרת בימי ר' יונה (ירו', שבת פ"ח ה"א).
בין תלמידיו הרבים היו רבי יוחנן (ב"ב קנ"ד ע"ב) שהיה משבחו (ירו', כלאים פ"ח ה"א), רבי שמעון בן לקיש (עירובין י"א ע"ב), ר' אושעיא (כתובות ע"ט ע"א) ור' שמלאי (ב"ב קי"א ע"א). אף ר' יהושע בן לוי מסר בשמו (ירו', קידושין פ"ג ה"ב). היה עשיר מופלג (ב"ב י"ד ע"א) ועשרו היה למשל בפי הבריות (קידושין י"א ע"א). אחת מבנותיו נישאה ליהודה, בנו של רבי חייא, ויהודה מת על פניו (כתובות ס"ב ע"ב). היה לו בן ושמו רבי שמעון (ירו', שבת פי"ג ה"ז). נראה שהגיע לזקנה גדולה (ב"ב קי"א ע"א רשב"ם: רבי ינאי זקן היה והחלו עיניו כהות). קודם פטירתו ציווה לבנו שלא יקברוהו לא בכלים לבנים, שמא לא יזכה ויהיה כחתן בין אבלים, ולא בכלים שחורים, שמא יזכה ויהיה כאבל בין חתנים (שבת קי"ד ע"א).

4.

חזקיה

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של חזקיה (2)

1. חזקיה - אמורא ארץ ישראלי. מראשוני הדור הראשון ועדיין כינוהו תנא (רש"י חולין ק"ו ע"א ד"ה: אין: תוספות ע"ז ל"ח ע"א ד"ה: תנו).
בנו של ר' חייא הגדול. אליהו הנביא גילה לרבי, שר' חייא ושני בניו יהודה וחזקיה הם דוגמת האבות (ב"מ פ"ה ע"ב). ועליו ואחיו יהודה אמרו: "תרי אמוראי במערבא" (ב"ב ע"ה ע"א). היה גדול בדורו (חולין נ"ז ע"א רש"י ד"ה: בריבי). ר"ל אמר: "כשנשתכחה תורה מישראל, עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה, עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה, עלו רבי חייא ובניו ויסדוה" (סוכה כ' ע"א). ונראה שסידר קובץ ברייתות, כדמצינו "דבי חזקיה תנא" (סנהדרין מ"א ע"א) והוא חזקיה, בנו של ר' חייא, כדמפורש בתוספות (כתובות ל"ה ע"א ד"ה: ומי). היה מאוכלי שולחנו של רבי (סנהדרין ל"ח ע"א). היה קשיש מרבי יהודה נשיאה (ע"ז ל"ח ע"ב תד"ה: תני). חבריו היו בר קפרא (סנהדרין ק' ע"א) ור' ינאי שחלק עמו ועם אחיו (זבחים ט"ו ע"א)
אבל רבי ינאי היה קשיש ממנו הרבה וקרא לו ולאחיו "רובין" [נערים] (חולין כ' ע"א).

מתלמידיו הגדולים: רבי יוחנן (שבת דף קי"ב ע"א). ור"ל מסר בשמו (ב"ק ט' ע"ב). מקומו הקבוע היה בטבריה (מגילה ה' ע"ב) ונפטר ונקבר שם במערה לשמאל אביו (מו"ק כ"ה ע"א), ואחיו יהודה לימין אביו. (יש עוד אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי בשם ר' חזקיה).

2. חזקיה - אמורא בבלי בדור השני - השלישי. בן בתו של רב. מובא בבבלי (סוכה מ"ד ע"ב), שהוא ואחיו אייבו הביאו ערבה לפני רב.

5.

אם מדובר ברבי יוסי בר חנינא - 2 - תלמיד רבי יוחנן
וברבי ינאי - רבו של רבי יוחנן
ובחזקיה - רבו של רבי יוחנן

יוצא שרשימת החכמים איננה לגמרי לפי סדר הדורות, אלא אם כן סדר רשימת האמוראים בסוגיה הוא לפי החומרא/קולא של דבריהם.

6.

אבל אם מדובר ברבי יוסי בר חנינא התנא הרי שהרשימה מתאימה לפי סדר הדורות.

7.

בכל זאת נראה שחזקיה שהיה בנו של רבי חייא הגדול צריך היה להיות מוזכר לפני רבי ינאי שהיה תלמידו של רבי חייא.

8.

אלא אם כן לגמרא היה חשוב להביא את חזקיה בסוף הרשימה.

9.

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ו סימן ח:

ח [דף נח ע"ב] כיצד משלמת מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה.
ופליגי בגמרא באותה שומא.
דרבי יוסי בר חנינא אמר סאה בששים סאין. בין אכלה מעט או הרבה משערינן סאה בס' סאין ומשלם לפי חשבון.
רבי ינאי אמר משערינן תרקב בששים תרקבין ומשלם לפי חשבון.
וחזקיה אמר קלח בס' קלחין.
פירוש מה שאכלה משערינן בס' כיוצא בו הן רב הן מעט.
והלכתא כוותיה.

ההנחה היא ששלושת הדעות בגמרא חלוקות זו על זו, והרא"ש פוסק כחזקיה.

9.1

לפי דברינו לעיל בסעיף 8 מובן מדוע הגמרא הביאה את חזקיה בסוף הרשימה - כי הלכה כמותו.

9.2

והרא"ש מנמק:

דכולה סוגיא דשמעתין אליביה.
דקאמר אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק. אלא בששים כל מה שהזיקה שמין בששים כיוצא בו
וכן ההיא דאלעזר זעירא.
ובין בנזקי גופו ובין בנזקי ממונו בששים משערינן.

הוא מוכיח שמהלך הסוגיה בהמשך הוא אליבא דחזקיה ולכן הלכה כמותו. כנראה שהוא מתכוון לכלל של "מדשקיל וטרי אליביה - הלכתא כוותיה".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר