סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"סברוה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא נז ע"ב

 

סברוה כרבי יהודה, דאמר: שוכר כנושא שכר דמי,

1.

תוספות מסכת בבא קמא דף נז עמוד ב:

סברוה כר' יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי - משום דהכי קי"ל כסתם מתני' בפ' בתרא דשבועות (דף מט.) דקתני נושא שכר והשוכר משלמים את הגניבה ואת האבידה
ורבי ירמיה נמי אית ליה הכי בהמפקיד (ב"מ דף לו. ושם) גבי פעמים ששניהם בחטאת כו' וביבמות בריש פרק אלמנה (ד' סו: ושם) גבי כהן ששכר פרה מישראל דמסיק דנהי דמיחייב בגניבה ובאבידה ובהשואל (ב"מ דף צז.) נמי גבי מר בר חיננא אגר ליה כודנייתא לבי חוזאי וחייבינהו רבא ומסיק דנגנבה.

משמע מתוס' שההלכה היא ששוכר דינו כדינו של שומר שכר - כרבי יהודה, וכך מוכח מכמה סוגיות בש"ס.

1.1

והוא מדגיש שלאור אותה הכרעה סוגייתנו משתמשת בביטוי "סברוה"!

1.2

נראה לי, שמודגש בדבריו שביטוי זה הוא "מאוחר", ואמנם יש אומרים שהוא לשון של סבוראים.

1.3

ונראה לי שדבר דומה מאד אומר תוס' בד"ה הבא:

ואי בעית אימא כדמחליף כו' - לא נ"מ מידי אלא לפי דבריו דבעי לאוקמא כר"י רוצה להשיב לו ובהאומנים (ב"מ ד' פ:) איכא כה"ג ואי בעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה והתם יתיישב טפי שאומר כן כדי להעמיד התם מתני' כר"מ ושמא אגב שהביאו שם הביאו כאן.

2.

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ו סימן ה:

[דף נז ע"ב] סברוה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר. משמע דהלכתא הכי כסתם משנה דפ"ב דשבועות (דף מט א) נושא שכר והשוכר משלמין את הגניבה ואת האבידה.
ורבי ירמיה אית לי' נמי הכי בפ' המפקיד (דף לו א) בשמעתתא דפעמים ששניהם בחטאת ופעמים ששניהם באשם. וביבמות פרק אלמנה [לכהן גדול] (דף סו ב) גבי כהן ששכר פרה מישראל וקאמר גמרא נהי דמיחייב בגניבה ואבידה ובפרק השואל (דף צז א) גבי מרי בר חיננא אוגר כודנייתא בי חוזאה וחייביה רבא ומסיק דנגנבה:

לכאורה דבריו דומים לדברי התוס' - על פי הביטוי "משמע דהלכתא...".

4.

אמנם ראה:

יד מלאכי כללי הפוסקים כללי רש"י ותוספות והרא"ש :

"...ולדידי אין זה מן התימה שהרי מצינו דוגמתו בש"ס דלפעמים קאמ' סברוה אף דקאי הכי לפי המסקנא, עיין הליכות עולם שער ב' פ"א:

כלומר, כעיקרון, עורך הש"ס כותב במהלך הסוגיה "סברוה" על דין או עיקרון שנדחים בסופו של דבר, ולא כדברי הרא"ש והתוס' לעיל בסוגייתנו.

4.1

אולם לעיתים הנחה ראשונית זו נשארת אף למסקנת הסוגיה. כך גם בסוגייתנו, וכדברי הרא"ש והתוס' לעיל בסוגייתנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר