ללא מילים / רפי זברגר

רבא שיבח בפני רב נחמן את רב אחא בן יעקב ואמר עליו כי הוא ''אדם גדול''. ביקש רב נחמן מרבא, להביא את רב אחא לפניו, כאשר יזדמן למקום. ואמנם רב אחא הגיע לפגישה אצל רב נחמן. ביקש רב נחמן מרב אחא ''לאתגר'' אותו בשאלה הלכתית. וזאת השאלה הראשונה ששאלו: שור של שני שותפים, כיצד משלמים את הכופר? והמשיך רב אחא להסביר את הבעייתיות של השאלה: אם נאמר משלם האי כופר והאי כופר [כל אחד מהשותפים משלים כופר שלם] אין זה ייתכן, כיוון ש''כופר אחד אמר רחמנא ולא שנים'' [התורה חייבה לשלם כופר אחד ולא ''שני כופר''], ואם נאמר אפשרות אחרת: האי חצי כופר והאי חצי כופר [כל אחד ישלם מחצית מדמי הכופר], גם זה לא ייתכן שהרי כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר [מוטלת חובה על בעל השור לשלם כופר שלם ולא חצי כופר]. 
בעוד רב נחמן מהרהר בשאלה זו, הוסיף רב אחא לשאול שאלה נוספת: חייבי ערכין – ממשכנים אותם, חייבי חטאות ואשמות – אין ממשכנים אותם, חייבי כפרה מאי? כדי להבין את השאלה השנייה נקדים שתי הקדמות:
ערכין – אדם יכול לנדור נדר ולומר ''ערכי עלי'' [או ערך כל אדם אחר]. משמעות הנדר היא שהוא חייב לתרום לבית המקדש, סכום כספי השווה ל''ערכו'' של האדם. הערך הזה תלוי בשני גורמים: המין והגיל של האדם. למשל: ערך של אדם מגיל עשרים עד גיל חמישים הוא חמישים שקל לזכר ושלושים שקל לנקבה. 
חייבי חטאת ואשם – דוגמא לחובת הבאת קרבן חטאת: אדם אשר חטא בחטא מסוים, אם במזיד היה מתחייב בעונש ''כרת'' [''מיתה'' בגיל מוקדם ''בידי שמים''], אז אם ביצע עבירה כזאת בשוגג חייב להביא לבית המקדש קרבן חטאת. 
רב אחא שואל מה קורה אם אדם נדר באופן של ''ערכין'' ואין לו כסף אזי, עונה מיד רב אחא ממשכנים אותו [גובים ממנו משכון עד אשר ישלם את דמי הערכין שהוא מחויב בהם], ומנגד, אם אדם מחויב להביא קרבן חטאת או אשם, ואין לו כסף לשלם, אין ממשכנים אותו. ממשיך ושואל רב אחא את רב נחמן: מה הדין בחייבי כופר, כאשר שורו הרג בן אדם, ולבעל השור אין כסף לשלם את דמי הכופר, האם אז ממשכנים אותו או לא. הוא ממשיך להסביר את צדדי הספק, לא נרחיב על כך במאמר זה.
לאחר ''התקפת השאלות של רב אחא'' הגיב רב נחמן ואמר: שבקן, אסתגר בקיימתא [הנח לי, אני עדיין ''תקוע'' בשאלה הראשונה, שאין לי בינתיים ''תשובה טובה'' עבורה, ואתה כבר ''מתקיף'' אותי בשאלות נוספות!]