ואהבת לרעך כמוך [תמיד] / רפי זברגר

בבא קמא דף נ"א.

הרקע

המשנה בדף הקודם, לימדה אותנו מהו עומק בור ''המסוגל'' להמית שור, ופחות מכך יכול ''רק'' להזיק:
בור שיש בו כדי להמית – עשרה טפחים. 
היו פחותין מעשרה טפיחים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור, ואם הוזק בו – חייב. 
רק מעומק עשרה טפחים ויותר, שור יכול למות, אך בעומק קטן יותר – השור אינו יכול למות, אלא רק ''לחטוף'' נזק. 

הנושא

הגמרא מקשה על דין זה של המשנה, מתוך משנה במסכת סנהדרין: בית הסקילה היה גבוה שתי קומות.
ועל זה למדו שם בהמשך: וקומה שלו, הרי כאן שלוש [קומות]. גובה שלוש קומות בערך תשע אמות, שהם חמישים וארבעה טפחים. 
על כך שואלת הגמרא: למה לי כולי האי? למה צריך להיות בגובה של שלוש קומות, היה מספיק קומה אחת וקצת..
תשובת הגמרא נפלאה, ומפנה אותנו לשיטתו של רב נחמן שאמר מימרה בשמו של רבה בר אבוה:
ואהבת לרעך כמוך – ברור לו מיתה יפה. 
כלומר, מדין הפסוק והמצווה: ואהבת לרעך כמוך, אנו למדים כי יש להתייחס בכבוד רב, גם.. לנידונים למוות. כלומר, גם רשע מרושע, אשר נפסק דינו למות, יש לכבדו ולהשתדל לגרום לו ''מיתה מהירה''. כדי שהמיתה תהיה מהירה, מעלים אותו לשלוש קומות, ומשם ''זורקים'' אותו למטה, ובכך מיתתו תהא מהירה. 

מהו המסר?

יש לתת יחס של כבוד לכל אדם. קטנים כגדולים, כאלו שאינם מכובדים כאנשים מכובדים, רשעים כצדיקים וכן הלאה וכן הלאה.
ואהבת לרעך כמוך [ממש].