סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תברא, מי ששנה זו לא שנה זו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא מז ע"ב

 

גמ'. טעמא דשלא ברשות,
הא ברשות - לא מיחייב בעל קדירות בנזקי בהמתו דבעל חצר,
ולא אמרינן קבולי קביל בעל קדירות נטירותא דבהמתו דבעל חצר,
מני? רבי היא, דאמר: כל בסתמא לא קביל עליה נטירותא;
אימא סיפא: אם הכניס ברשות - בעל חצר חייב,
אתאן לרבנן, דאמרי: בסתמא נמי קבולי קביל עליה נטירותא!
ותו, רבי אומר: בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור;
רישא וסיפא רבי, ומציעתא רבנן?
אמר ר' זירא: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו.
רבא אמר: כולה רבנן היא,
וברשות - שמירת קדירות קבל עליו בעל החצר ואפילו נשברו ברוח. 

ראה מה שכתבנו לעיל על מסכת בבא קמא דף מ :

בגמרא:

הועד בבית שואל והחזירו לבעלים - בעלים משלמין חצי נזק,
ושואל פטור מכלום.
סיפא רשות משנה,
רישא רשות אינה משנה!
א"ר יוחנן: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו. \
רבה אמר: מדרישא רשות אינה משנה, סיפא נמי רשות אינה משנה,

מחלוקת עקרונית לגבי רישא וסיפא - שני תנאים?

וסיפא היינו טעמא, משום דא"ל: לאו כל כמינך דמייעדת ליה לתוראי.
רב פפא אמר: מדסיפא רשות משנה, רישא נמי רשות משנה,
ורישא היינו טעמא, משום דכל מקום שהולך - שם בעליו עליו.

1.

הביטוי "תברא, מי ששנה זו לא שנה זו" - 13 מופעים בש"ס. רובם נאמרו על ידי רבי אלעזר.

2.

ראה מה שכתבתי על מסכת חולין דף טז:

בגמרא:

דתנן: הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח - הרי זה בכי יותן, בשביל שלא ילקה הכותל - אינו בכי יותן; הא גופא קשיא, אמרת: בשביל שתודח - הרי זה בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל - אין זה בכי יותן, והדר תני: בשביל שלא ילקה הכותל - אינו בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל - ה"ז בכי יותן!
א"ר אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו.
רב פפא אמר: כולה חד תנא הוא, הא בכותל מערה, הא בכותל בנין, וה"ק: הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח - ה"ז בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל - אין זה בכי יותן; בד"א - בכותל מערה, אבל בכותל בנין, בשביל שלא ילקה הכותל הוא דאינו בכי יותן, הא בשביל שיודח הכותל - ה"ז בכי יותן.

3.

הגמרא הציגה סתירה בין שני חלקי המשנה.
רבי אלעזר מתרץ: "תברא מי ששנה זו לא שנה זו".
כלומר, כל חלק במשנה נשנה על יד תנא אחר.

3.1

במילים אחרות: רבי יהודה הנשיא "שכח" לכתוב בין שני חלקי המשנה משפט קישור [כמקובל במשניות שיש בהם מחלוקת]: "... דברי רבי.... ורבי.... אומר...".

3.2

לפי שיטה זו מדוע באמת רבי יהודה הנשיא "שכח"?
כנראה שהוא ידע שיש אפשרות להסביר שכל המשנה מתאימה לדעה אחת ובכל זאת – כך טוענת דעה זו – יש ליצור כאן מחלוקת.

3.3

ואולי ניתן להסביר שבכוונה רבי יהודה הנשיא לא כתב את שמות החולקים מפני שתי סיבות:

א. כדי שלא תהיה הכרעה ברורה בין שני התנאים [שהרי כמעט בין כל התנאים יש כללי הכרעה במחלוקות ביניהם]

ב. רבי יהודה הנשיא בעצמו מסתפק בדין, ולכן הוא ניסח כך את המשנה.

4.

רב פפא חולק על רבי אלעזר וסובר שבאמת אין סתירה בין שני חלקי המשנה, אלא שכל חלק מדבר באוקימתא שונה.

5.

ניתן אולי לומר שיש לנו כאן מחלוקת עקרונית. כאשר יש סתירה בין שני חלקי משנה האם עדיף ליצור מחלוקת בין שני החלקים, או שמא עדיף "לבנות" אוקימתא שונה לכל חלק ולא תהיה מחלוקת פנימית.

6.

ויש להעיר: רבי אלעזר היה תלמידו של רבי יוחנן, וחי "קרוב" מאד לרבי יהודה הנשיא [רבי יוחנן בילדותו הכיר את רבי יהודה הנשיא]. לכן, נראה לומר שאולי הוא שמע "מקרוב" שבאמת מדובא במשנה במחלוקת בין תנאים, והוא לא אמר זאת מסברא עצמאית.

7.

רב פפא חי כבר במחצית השניה של תקופת האמוראים והוא, בודאי, אמר את דבריו מכח סברא.

8.

השל"ה מוסיף:

של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי

קכב. כשקשיא דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא, לפעמים משיב ואומר נעשה, כלומר התנא הכי קאמר, דיוק של הרישא נעשה כמו הסיפא עצמה ודינו כמוה. ולפעמים אומר תברא, מי ששנה זו לא שנה זו.
והענין, כל היכא דמצינו פלוגתא במקום אחר, אז אומר כאן תברא, אבל כי ליכא פלוגתא במילתא לא. וכן כתבו [התוספות] בפרק קמא דקידושין (ראה ה ב) ועיין בתוספות פרק קמא דחולין דף ט"ז (א ד"ה אמר).

הוא אומר שאם באמת יש מחלוקת בין שני תנאים [במקום אחר בש"ס] בנושא שבמשנה, אז עדיף להעמיד את המשנה כמחלוקת. אולם לא מצינו כזאת בענייננו.

9.

ניתן לראות את הדיון בנושא לעיל בסוגיה הבאה, בגמרא, מנחות דף נה:

אלא פשיטא דאיכא כהן, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן? אין, רישא דליכא כהן, סיפא דאיכא כהן.
אמר רב פפא, שמע מינה: דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמי ולא מוקמינן בתרי תנאי.

רב פפא קובע כלל: עדיף לדחוק ולהעמיד 2 חלקי משנה בשתי אוקימתות כדי שלא תהיה סתירה בין שני החלקים ולא להעמיד כל חלק מהמשנה לפי תנא אחר.

10.

העמדת כל חלק כתנא אחר הגיונית יותר מפני שמחלוקת התנאים בין כך כבר קיימת [בסוגייתנו] במקום אחר [ולא מדובר שהמחלוקת תיווצר במשנה המדוברת עקב העמדת שני חלקיה במחלוקת תנאים]

11.

ויש להבהיר: הביטוי "טעמי" הכוונה ל"אוקימתא", כלומר, שמדובר במקרה מסויים שהדין המדובר הוא דווקא במקרה זה ולכן הדין שונה במקרה אחר.

כללו של רב פפא נראה הגיוני מפני שהוא כלל פרשני וגורם ל"מיעוט" מחלוקות.

כמו כן יש להדגיש שבמימרא של רב פפא מודגש שכלל זה נכון אפילו שהעמדת 2 חלקי המשנה בשתי אוקימתות היא "דחוק" – כנראה בגלל שאין רמז בטקסט המשנה לאוקימתא זו.

גם בסוגייתנו מדובר ב"רב פפא".

12.

כנראה שדבר זה שנוי במחלוקת שיטתית של אמוראים:

אביא רק את ראשי הפרקים לדיון בזה מהספר "בית אהרן", כרך ג, עמוד תקלז ואילך.

אוקימתא בתרי תנאי וחד טעמא או בחד תנא ותרי טעמי
העמדת רישא וסיפא של משנה או ברייתא אליבא דשני תנאים וטעם אחד, או בשני עניינים וטעמים שונים וכתנא אחד.

התוכן:

א.
מקור הסוגיא בשבת פ"ו ע"א. ישוב סתירת דרמב"ם דמוקי שם כחד תנא ובמקום אחר בתרי תנאי. וכן סתירת הרא"ש בזה. ישוב דעת רבנו חננאל בשיטת ר' יוחנן דמוקים כחד תנא בשבת פ"ו ע"ב.

ב.
בירור טעמיו דר' יוחנן דמוקי בתרי תנאי בהרבה מקומות בש"ס. ושיטת רב דמוקי כחד תנא בכמה מקימות בש"ס.

ג.
יישוב פסק הרמב"ם בקדושין ס"ג כר' ינאי דמוקי בחד תנא ותרי טעמי, וראיה דהיכא דהלשון דחוק לאוקמי אפילו בחד תנא וחד טעמא, ניחא טפי לאוקמי בתרי טעמי.

ד.
בירור שיטת רב אשי בסוגיות פסחים צ"ח ע"א; חולין ק"ג ע"א, ופ"ג ע"א, וישוב פסקי הרמב"ם בזה. וכן דעת רב יוסף בחולין פ"ג ושאר מקומות .

ה.
טעמיה דרבא דמוקי כחד תנא ביבמות י"ג ע"א, מנחות צ"ה ע"א; כתובות ע"ה ע"ב; ב"ק מ"ח ע"ב, וישובי פסקי הרמב"ם.

ו.
טעמים של רבא דמוקי כתרי תנאי בעירובין ל"ד ע"ב; ע"ז מ"ג ע"א; וחולין ט"ז ע"א וישוב פסקי הרמב"ם שם.

ז.
שיטת רב פפא דמוקי כחד תנא במנחות נ"ה ע"א, וביאור לדעת ר' יוחנן דמצי סבר הכי בסוגיא שם.

ח.
אוקימתא בתרי טעמי מתי הוי שינויא דחיקא, ישוב על פרש"י ב"ק מ"ג ע"א.

ט.
רשימת האמוראים שסותרים דבריהם, ושאר האמוראים שהולכים בשיטה אחת.

י.
כללים וסכומים

13.

ראה גם מה שהרחבנו לעיל על מסכת בבא קמא דף לו.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר