סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סם המוות הנסתר / רפי זברגר

בבא קמא דף מ"ז
 

הקדמה

למדנו במשנה בדף שלנו כי אם אדם הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ואכלתן בהמתו של בעל הבית – פטור, ואם הוזקה בהן – בעל הפירות חייב... 
העיקרון במשנה ברור: אם ההכנסה לחצר בעל הבית הייתה שלא ברשות, ויש נזק לבעל הפירות – בעל החצר פטור מתשלום, שהרי הכניס את הפירות שלא ברשות, ואם בעל החצר נפגע מהפירות [יוסבר בהמשך כיצד], אז בעל הפירות מתחייב, שוב מאותה סיבה: הוא הכניס את הפירות שלא ברשות. 
 

הנושא

אומר רב [זהו שמו] בגמרא: לא שנו אלא שהוחלקה בהן, אבל אכלה – פטור. כלומר, פגיעת בעל החצר מפירותיו של ''הפולש לחצרו'' היא רק אם השור החליק על הפירות, וכך נפל ומת. אבל אם השור אכל פירות בכמויות יתירות, עד לגרימת מותו מאכילת ייתר, הרי שנזק כזה איננו מחייב את בעל הפירות. 
שואלת הגמרא: מדוע? מה ההבדל בין שני סוגי הנזק? ומיד עונה: הוה ליה שלא תאכל. ניתן לטעון כנגד בעל השור:
היה ''חייב לדעת ולהכיר'', שאין לאכול יותר מידי, ואם אמנם אכל יתר על המידה אין זו אשמת בעל הפירות. 
סיפר רב ששת על רב, כאשר נמנם ושכב אמר את הדברים הבאים [ביטוי מעניין, המציין כי גם כאשר רב לא היה בשיא הערנות, גם אז – חשב והגה בדברים חשובים וכבדי משקל], וציטט ברייתא העוסקת בנושאים דומים:
הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו – פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. הסיבה שאינו מתחייב בבית דין, כיוון שאין דרך הבהמה לאכול סם המוות. היא מזהה שהמאכל מסוכן, ולכן אינה אוכלת דברים מסוכנים. אם בכל אופן אכלה ומתה, הדבר מוגדר כאונס, ולכן פטור בדיני אדם.
ממשיכה הגמרא ומדייקת מלשון הברייתא: סם המוות אין דרך הבהמות לאכול, אך פירות, אשר דרך הבהמה לאוכלם, ואם היא אכלה ייתר על המידה, ומתה מכך, אז – אין בעל הפירות מתחייב. דין זה, טוען רב, סותר את ההסבר שניתן קודם לכן, שהבעל חיים מכיר ויודע שיש סם המוות, ולכן אין לחייב את בעל הפירות.
 

מהו המסר?

בהמות מזהות סם המוות ואינם מתקרבות לכך. ראינו זאת בדף שלנו ובמקומות נוספים בש"ס. לעומת זאת, אם יש פירות רגילים, אף שאולי יש בתוכם דברים ''לא טובים'', הבהמה אינה מזהה ואוכלת זאת, ולכן מחייבים את בעל הפירות בנזק שנגרם [זאת ההבנה הראשונית בגמרא, לאחר מכן הבנה זו משתנית].
מטרתו של כל אדם, להיות במובן זה ''דומה לחיות'' המזהות את סם המוות. מזהות שאכן המאכל מסוכן ולא נוגעות בו.
האם אנחנו מבחינים בכל הדברים שניתן להגדירם כ''סם המוות''? ''סם המוות'' לא במובן הפיזי והרגיל, הגורם למיתה של בן אדם, אלא ''סם המוות רוחני''. יש היום כל כך הרבה דברים המכילים נושאים ארסיים, המכלים את נפשו של האדם, וגורמים לו ''פגיעה נפשית''. שומה עלינו לפקוח עינים, ולראות בכל הסובב אותנו, האם אנחנו סופגים ויונקים מ''סם המוות'' בסביבתנו, קטן כגדול, ללא תשומת לב לדבר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר