סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 986

בענין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

בבא קמא סט ע"א


איתא במשנה מכות [דף ו.] שרבי יוסי סבר שאם אחד מהעדים נמצא קרוב או פסול עדות כולם בטלה רק בדיני נפשות, ולא בדיני ממונות. ולכאורה הוא הדין בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה זהו רק בנפשות ולא בממונות, וכמו שמשמע בירושלמי שזהו דין אחד [עיין בהרא"ש מכות ו'.] ובסוגיין מבואר שלדעת רבי יוסי בעדות גניבה וטביחה (דיני ממונות) בטלה מקצתה בטלה כולה, כן הקשה ה"אחיעזר" [סימן כ"ה:]. והנה בעיקר החילוק בין דיני נפשות לדיני ממונות, כתבו התוספות לבאר הטעם משום שעד אחד בממון קם לשבועה, ומבארים הגר"ח הלוי זצ"ל והגרש"ק [שערי יושר שער ז' פרק א'] שבממון כל עד פועל בנפרד, ולכן אין קשר בן העד הפסול לעד הכשר, והדין אם נמצא קרוב או פסול שפוסל את כולם, זהו שהפסול שלו מתפשט על כולם [כדאיתא בבעל המאור סוף פ"ק דמכות], ורק בנפשות דעד אחד לא קם לשבועה, הוי כת אחת, ולכן עדותם של כולם בטלה, ולפי זה יש מקום ליישב את קושיית האחיעזר, כיון שאילו יצוייר שבממון יש צירוף, תהיה עדות כולה בטלה גם לדעת רבי יוסי, ולכן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, כגון בגניבה ובטביחה, כיון שכת אחת מעידה על שניהם יש מספיק צירוף ביניהם לכן העדות בטלה גם לרבי יוסי, ועיין עוד בשו"ת רע"א [סימן קכ"ד].

והנה בריטב"א מבאר מה היא סברת רבנן שחולקים על רבי יוסי, הלא על כל פנים נשאר עד אחד שקם לשבועה, וכתב הריטב"א שעד אחד גם כן בטל, והביאור בזה עי"פ מה דאיתא במסכת שבועות [דף מ'.] כל מקום ששנים מחייבים ממון עד אחד מחייב בשבועה, כשנמצא קרוב או פסול אם היו כאן שנים עד אחד לא היה מחייב ממון, לכן עד אחד לא מחייב בשבועה, כן איתא בנודע ביהודה [אבן העזר סימן ע"ו], וכן מצאתי במאירי בסנהדרין [ט'.] ועיין עוד בשבועות [דף מ'.] שהדין שצריך "טענה שתי כסף", נאמר רק בשבועת מודה במקצת ולא בשבועת עד אחד. והובאו על זה שני טעמים, א. דכתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת, אבל לשבועה קם. ב. כל מקום ששניים מחייבים ממון עד אחד מחייב שבועה. והעיר הנו"ב הנ"ל, מדוע צריך גם פסוק וגם ברייתא [דלכאו' הרי זה כיהודה ועוד לקרא], והנה יש לחקור בשבועת עד אחד, האם הוא מחזק את הטענה של הבעל דבר, או שזו סתם חיוב שבועה, והנה אם אין זה חזוק הטענה מובן שרק במודה במקצת שזהו דין "טענה", נאמר הדין שהטענה שתי כסף, עיין בבא מציעא [ד'.] שע"י טענה וכפירה הם באים. ואם נאמר ששבועת עד אחד זהו מדין "טענה", מכל מקום לא נאמר דין שתי כסף, כיון שאילו היה כאן שתים, היה חייב בממון, וכל מקום ששנים מחייבים בממון, עד אחד מחייב בשבועה. וזה דוגמא הפוכה מהציור הנ"ל בעדים פסלים, כיון ששם אם היו שנים לא היה חיוב ממון לכן אין חייב שבועה, [עיין שם בנו"ב נראה שזהו כוונתו].

והנה מצינו עוד בסנהדרין [ס"ח:] דנחלקו התוספות שם והרמב"ם איך הדין אם יש עד אחד לקטן, לדעת התוספות, [שם ד"ה קטן] נשבע, ודעת הרמב"ם שאין נשבעין, ונחלקו בהנ"ל שאם זו חיזוק הטענה אין נשבעים על טענת קטן, ואם אין זה חיזוק הטענה, נשבעים. עיין עוד שו"ת חתם סופר חו"מ סימן כ"ב, מה שהקשה על התומים, ולפי הנ"ל מיושבת קושייתו, דהנה שם [שבועות מ"ב ע"א] יש סתירה אם נשבעים לקטן, והקשה התומים, שאולי מדובר שיש עד אחד. ותירץ דאם כן מדע כתוב שנשבעים לקטן, וכתב החת"ס שאין דבריו מובנים. ולפי הנ"ל כוונתו מבוארת, שכיון שאם נשבעים עם עד אחד בהכרח שהעד מחייב בשבועה, ולא מחזק את הטענה, ואם כן מדוע כתוב שנשבעים לקטן.

ובעיקר, קושיית האחיעזר יש מקום לדון, שהלא בקנס אין עד אחד מחייב בשבועה, ולגבי הקרן עד אחד כן קם, [עיין כה"ג באפיקי ים סימן כ"ג לגבי דרישה וחקירה כשיש קרן וכפל ביחד, עיין עוד בספר "תורת אדם" סימן ל"ט מהרב הגאון משה דוד אורליק זצ"ל, ובשדי חמד סימן ע"ד].

ובעיקר יסוד הגרש"ש יש מקום לדון איך הדין בקדושין, לדעת רבי יוסי, האם יהיה דינו כנפשות או כדיני ממונות, ועיין בפתחי תשובה [אבן העזר סימן מ"ב סע' ב'] בשם שו"ת מהר"ם פדאוה [סימן מ"ו], שכיוון שמקדש בעד אחר חוששין לקידושיו דינו כדיני ממונות, והרמ"א פסק כרבי יוסי. וזהו החידוש, שבעדות לקיומי כל אחד פועל בנפרד, ולכאורה נחלקו בזה התוספות הרא"ש [כאן] דהנה התוס' במכות [ו'.] הקשו איך יתנו גט במעמד קרובים כיון שדינו כנפשות, ואילו הרא"ש הזכיר כאן גיטין וקדושין, הנה הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל הוכיח כיסוד הגרש"ש מדברי התוספות רא"ש גיטן [ט"ו:], שמבואר בגמ' בגיטין שם שאי אפשר להוציא שלושת רבעי עדות על פי אחד, ורבע על פי השני, וזהו רק בממון, ולא באיסורים כמו גט. וכתב שהבאור שבממון כל אחד פועל בנפרד, ולכן יש דין חצי עפ"י כל אחד, מה שאין כן באיסורין השלושת רבעי בלי הרבע אינו שווה כלם, וכן הוכיח מהיד רמה שעד אחד בשטר ועד אחד בעל פה מצטרפים רק בממון, וכתב לפי הנ"ל שבממון אין צריך צרוף, לפי זה יש לדון איך הדין בקדושין לגבי "נכי רבעא", וכן לגבי עד אחד בשטר ועד ואחד בעל פה, ומצאתי בחלקת מחוקק [אבן העזר סימן ל"ה סעיף קטן ג'], שיש חסרון בקדושין בשלושת רבעי ורבע, ולגבי עד אחד בשטר ועד אחד בעל פה, מצאתי בישועות יעקב [חושן משפט סימן נ"א], שלא מצטרף.

[ספר "דמשק אליעזר" על בבא קמא]



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר