סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 986

"כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזזות אדמה"

בבא קמא סט ע"א


הגמ' במס' ברכות מ"ג: אומרת היוצא בתקופת ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם" זוהי הברכה המפורסמת שנקראת ברכת האילנות. בשו"ע אור"ח בסי' רכ"ו מופיעה הלכה זו עם תוספת בשם הראשונים, ברכה זו לא נעשית אלא על אילן מאכל. הלבלוב של אילן המאכל זוקק את הברכה שהוטבעה בנוסח להתנאות בהם בני אדם, היינו שבני אדם יוכלו להנות מן הפירות שעתידים לפרוח מתוך הלבלוב. אבל אילן סרק שאין בו פירות, עצם הלבלוב עצמו עדיין לא נחשב להנאה שיוכלו לברך את הברכה הזאת. מכאן מסיקים האחרונים שגם אילן שפריו אסור באכילה אין מברכים על לבלובו שהרי בני אדם לא יוכלו להנות מן הפירות. הגרע"א בגליון שו"ע מסתפק מה הדין באילן מאכל בשלושת השנים הראשונות שפריו אסור באכילה משום עורלה. היוצא בתקופת ניסן וראה אילן מלבלב שעתיד להוציא פירות האסורים באכילה, מצד שני העץ הזה בעתיד יוציא פירות כאלו שיהיו מותרים באכילה, האם אנו מתייחסים ללבלוב המסוים של שנה זו, או שאנו מתייחסים לאופי של האילן שסו"ס ישא פירות להתנאות בהם בני אדם. הגרע"א נשאר בצ"ע.

ראיה נפלאה לשאלתו של רע"א מביא הגאון מטצ'ובין בספרו דובב מישרים מסוגיתינו. הגמ' מביאה משנה ממס' מעשר שני בה נא' כך "כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזות אדמה… ושל עורלה בחרסית". כרם בו נמצאים גפנים שבשלושת השנים הראשונות הם עורלה ובשנה הרביעית הם רבעי חששו בעלי הכרם שמא אנשים לא ידעו שהאילנות הם אילנות של עורלה ועלולים להכשל באסור העורלה אם יתלשו פרי מן העץ, לכן היו מציינים סביב הכרם בציון מיוחד כדי שידעו באיזו שנה נמצא הכרם. אמר רשב"ג במה דברים אמורים שיש לציין את הכרם, בשביעית דהפקר נינהו, אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות. מדוע חייב בעל הכרם לציין שהכרם הוא בשנות העורלה הרי אסור לאף אדם לגשת לכרם חברו ולאכול בלי רשות. לכן סבור רשב"ג שאין צורך לציין את שנות הכרם אלא רק בשנה השביעית בה מותר לכל אדם להכנס לשדה ולאכול. שואל הגאון מטצ'ובין אם נניח שאילן עורלה כאשר הוא מלבלב אין לעשות עליו את ברכת האילנות, היה רשב"ג צריך לחייב את בעל הכרם לציין את הכרם גם בשלושת השנים של עורלה שיש כאן כרם של עורלה, לא כדי למנוע את הגזלנים, ביחס לגזלנים צודק רשב"ג הלעיטהו לרשע וימות, אבל ביחס לצדיקים אנשים כשרים שיעברו ויראו את הכרם מלבלב ויבואו לעשות עליו ברכת האילנות והם אינם יודעים שהאילנות הם אילנות עורלה, ונמצאו מברכים ברכה לבטלה, למענם היה צורך לציין את הכרם ככרם עורלה, סימן שגם על עצי עורלה ניתן לברך את ברכת האילנות. עד כאן ראייתו של הגאון מטצ'ובין, אם כי הוא כותב שאין זו ראיה מוכחת אלא כדמות ראיה.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר