הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר ורבי אלעזר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא מה ע"ב

מתני'. קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק,
אחד תם ואחד מועד - חייב, דברי ר"מ;
רבי יהודה אומר: תם - חייב, ומועד - פטור,
שנאמר: +שמות כ"א+ ולא ישמרנו בעליו, ושמור הוא זה;
ר"א אומר: אין לו שמירה אלא סכין.
... אמר רב: מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.
אמרי: אליבא דמאן?
אי אליבא דר"מ,
האמר: אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי!
אי אליבא דרבי יהודה, מאי אריא קרן שמאל? אפילו בימין נמי אית ביה צד תמות ואית ביה צד מועדת!
אמרי: לעולם כרבי יהודה,
ולא סבירא ליה דרב אדא בר אהבה,
והכי קאמר: כי האי גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת, 

1.
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ז הלכה א:

שור שקשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק,
אם תם הוא משלם חצי נזק,
ואם היה מועד פטור שנאמר ולא ישמרנו הא אם שמרו פטור ושמור הוא זה,
וכן אם הזיק בדבר שהוא מועד לו מתחלתו כגון שאכל דברים הראויין לו או שבר ברגלו כדרך הלוכו פטור מלשלם.

2.
מגיד משנה הלכות נזקי ממון פרק ז הלכה א

[א] שור שקשרו בעליו כו'. החלוק בין תם למועד במשנה פ"ד וה'
ופסק כר"י וכרב דס"ל דלא אמרינן צד תמות במקומה עומדת אלא פטור לגמרי...

אבל הוא לא מסביר מדוע הרמב"ם פסק כרבי יהודה.

3.
כנראה שהרמב"ם פסק במשנתנו כרבי יהודה גם מפני שהכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר,

3.1
וגם מפני שמשמע בגמרא שרב ורב אדא נחלקו בדעתו של רבי יהודה, ומכך משמע שפסקו כמותו.

4.
ונראה לי שהנימוק הראשון לא מספיק מפני שבמשנה מובאת גם דעתו של רבי אלעזר - שלא כרבי מאיר ולא כרבי יהודה, ולכן צריך גם את הנימוק השני כדי לפסוק כרבי יהודה.