סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

נימוקים מחודשם

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא לח ע"א

 

מתני'. שור של ישראל שנגח שור של הקדש,
ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור,
שנאמר: +שמות כ"א+ שור רעהו, ולא שור של הקדש.
שור של ישראל שנגח לשור של כנעני - פטור,
ושל כנעני שנגח לשור של ישראל,
בין תם בין מועד - משלם נזק שלם. ...
דאם כן, נכתוב קרא להאי רעהו גבי מועד.
שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור.
אמרי: ממה נפשך?
אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר!
ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב!
א"ר אבהו, אמר קרא: +חבקוק ג'+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים,
ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל.
רבי יוחנן אמר, מהכא: +דברים ל"ג+ הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל.
תניא נמי הכי: שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור;
שור של כנעני שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד - משלם נזק שלם,
שנאמר: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים,

1.

בגמרא מובאים הנימוקים להפליה שמובאת במשנה בין גוי ליהודי, וכמסוכם בברייתא:

תניא נמי הכי:
שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור;
שור של כנעני שנגח שור של ישראל, בין תם בין מועד - משלם נזק שלם,
שנאמר: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים,
ואומר: הופיע מהר פארן...

הברייתא היא כלשון משנתנו, אלא שיש בה גם נימוקים, וגם האמוראים אומרים נימוקים אלה.

2.

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ח הלכה ה:

שור של ישראל שנגח שור של נכרי בין תם בין מועד פטור,
לפי שאין הגוים מחייבין את האדם על בהמתו שהזיקה והרי אנו דנין להם כדיניהן,
ושור של נכרי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם,
קנס הוא זה לגוים לפי שאינן זהירין במצות אינן מסלקין הזיקן ואם לא תחייב אותן על נזקי בהמתן אין משמרין אותה ומפסידין ממון הבריות.

השגת הראב"ד:

שור של ישראל שנגח שור של נכרי. א"א הטענה הזאת אינה מספקת שהרי הם תופסים גוף המזיק ונפרעין ממנו.

הרמב"ם מנמק את הדין במשנתנו שלא כמובא בסוגייתנו על ידי האמוראים ועל ידי הברייתא.

2.1

הוא מסביר שמצד אחד - שור של ישראל שנגח שור של נכרי, פטור - דנים את הגויים כפי שהם נוהגים בדיניהם, ומצד שני - שור של נכרי [גם שור תם] שנגח שור של ישראל משלם נזק שלם - כי קונסים אותם כדי של יזיקו לבריות.

3.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תו סעיף א:

שור של ישראל {א} שנגח (א) שור של עובד כוכבים, פטור. ושל עובד כוכבים שנגח לשל ישראל, בין תם בין מועד, משלם נזק שלם.

הוא - שלא כרמב"ם - מצטט את משנתנו כלשונה - בלי נימוקים.

4.

מגיד משנה הלכות נזקי ממון פרק ח הלכה ה:

[ה] שור של ישראל וכו'. משנה היא פ' ד' וה' (דף ל"ז). ומ"ש רבינו לפי שאין וכו'. נתינת טעם מדעתו ז"ל.
ובהשגות א"א הטענה הזאת אינה מספקת וכו'.
ואפשר שבזמן הגמ' לא היו העכו"ם נפרעים כלל ואף בזמן הזה אפשר שאין כל העכו"ם נפרעין מגוף המזיק ואף בארץ שדינם לגבות הדין כך.
ודין שור של עכו"ם שהזיק וכו' מפורש שם:

הוא עונה לקושיית הראב"ד. מדובר על דין שמשתנה בעקבות השתנות הזמנים [/ "השתנות הטבעים"/]

5.

לחם משנה הלכות נזקי ממון פרק ח הלכה ה:

[ה] שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם וכו'.
אילו טעם זה היה מדעתו של רבינו כדכתב הה"מ לא היה צריך לתת טעם אלא לשור של עכו"ם שנגח של ישראל שחייבוהו משום קנס

5.1

הא מדמה את דינו של הרמב"ם לדין כפל לגנב - לגבי גויים [ומה עם דין ריבית ששונה בין גוי ליהודי?]:

אבל שור של ישראל שנגח של עכו"ם ראוי לפוטרו משום רעהו דמיעט עכו"ם
כמו שמעטו גבי גניבה תשלומי כפל מעכו"ם מדכתיב רעהו
וכדכתב רבינו ז"ל פ"ב מהלכות גניבה והיה די לו ליתן טעם לשור של עכו"ם שנגח שור של ישראל אף על גב דבגמרא יהיבו טעמא אחרינא משום דלא קיימו שבע מצות בני נח

5.2

מכל מקום רבינו נתן טעם יותר קרוב אל הדעת
ועוד דבריו הם בכלל דברי הגמרא

נימוקו של הרמב"ם הוא "יותר קרוב אל הדעת". כלומר, מותר לתת נימוקים שלא כבגמרא אם הם מתקבלים יותר על הדעת [בדור מסויים] !!!
[ומה נאמר לגבי "חוקים" - "וזאת החוקה"?]

אך בחלוקה קמייתא לא היה צריך לתת טעם אלא שראיתי לבעל מגדל עוז שכתב שדברי רבינו הם לקוחים מהירושלמי:

6.

 לענ"ד נראה לחדש: כיוון שהברייתא ציטטה את משנתנו והיא הוסיפה נימוקים, וגם האמוראים אמרו אותם, הרי שהרמב"ם סובר שכיוון ש"רבי" סתם את משנתנו בלי הנימוקים סימן הדבר שלא רק הברייתא יכולה לנמק, אלא גם חכמים בכל דור ודור רשאים לנמק את דין המשנה בהתאם להבנתם באותו דור !!!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר