סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חיסורי מחסרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא לב ע"א

 

ותנן: אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין - פטורין! 
מתני' - בע"ש בין השמשות. 
ממאי? מדקתני: או שהיו שניהם רצין - פטורין, 
הא תו ל"ל? 
השתא אחד רץ ואחד מהלך - פטור, שניהם רצין מבעיא? 
אלא הכי קאמר: אחד רץ ואחד מהלך - פטור; 
בד"א - בע"ש בין השמשות, אבל בחול, אחד רץ ואחד מהלך - חייב; 
שניהם רצין, אפי' בחול - פטורין.  

1.

במשנה כתוב

אחד רץ ואחד מהלך,
או שהיו שניהם רצין,
והזיקו זה את זה - שניהם פטורין.

2.

הגמרא מוסיפה [בסוגריים]:

אחד רץ ואחד מהלך,
[בד"א - בע"ש בין השמשות, אבל בחול, אחד רץ ואחד מהלך - חייב; ]
או שהיו שניהם רצין, [אפי' בחול]
והזיקו זה את זה - שניהם פטורין.

"תיקון" כזה מוגדר בדרך כלל בגמרא כ"חיסורי מחסרא".

2.1

ואמנם כך מובא ברע"ב:
ר' עובדיה מברטנורא מסכת בבא קמא פרק ג:

אחד רץ ואחד מהלך וכו' - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אחד רץ ואחד מהלך בערבי שבתות וימים טובים, או שהיו שניהם רצים בשאר ימות השנה, שניהם פטורים. דבערבי שבתות וימים טובים מי שרץ רץ ברשות, שהולך לדבר מצוה להכין לצרכי שבת ויו"ט, ומשום הכי פטור. ובשאר ימות השנה כששניהם רצים, הואיל ושניהם משנים, שניהם פטורים:

3.

ומדוע הגמרא עצמה לא ניסחה זאת כ"חיסורי מחסרא"?

3.1

ואולי יש לומר: ה"תיקון" בגמרא נועד ליישב את הסתירה בדברי רבי יוחנן ובצורך ליישב את דברי איסי בברייתא עם לשון המשנה.

אבל למעשה אין הכרח ב"תיקון" לצורך הבנת המשנה עצמה, כי אמנם יש קושי של "ייתור" במשנה כמובא בגמרא: "השתא אחד רץ ואחד מהלך - פטור, שניהם רצין מבעיא?" אבל בדרך כלל בש"ס לא מתרצים קושי של ייתור על ידי "חיסורי מחסרא". זהו ביטוי שנועד ליישב סתירה במשנה.

לכן הגמרא עצמה לא ניסחה כאן "חיסורי מחסרא".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר