הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אמר רבי... משום..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא ל ע"א
אלא, לעולם רבי יוחנן אמר חייב.
ומדרבי יוחנן אמר חייב, ר"א אמר פטור,
והאמר ר"א משום רבי ישמעאל כו'!
לא קשיא:
הא דידיה, הא דרביה.
1.
כשיש סתירה בין שני מקורות תנאיים אודות דברי אותו תנא, אחת האפשרוית לתרץ: "תרי תנאי אליבא ד...", כלומר כל מקור נאמר על ידי תנא אחר בשמו של התנא המוזכר בשמו.
2.
וכאשר מדובר שחכם [תנא] מסויים אמר משום חכם [תנא] מסויים אחר, כמו בסוגייתנו "אמר רבי אלעזר משום רבי ישמעאל" וזה סותר את דברי רבי אלעזר עצמו במקום אחר, אזי התרוץ הפשוט הוא – כמו בסוגייתנו – "הא דידיה, הא דרביה", כלומר, כשנאמר: "... משום רבי ישמעאל" הכוונה היא שרבי אלעזר רק מצטט את רבי ישמעאל, אבל אינו מסכים עימו.
3.
רבי אלעזר - חברו של רבי יוחנן - חי כמה דורות אחרי רבי ישמעאל, ולכן מובן, שהניסוח "משום רבי ישמעאל " – הכוונה היא שרבי אלעזר לא שמע ממנו ישירות. ולפי המשתמע בסוגייתנו ייתכן שהכוונה שבדרך כלל המשמעות הנוספת של הביטוי "משום..." היא שלא מחייב שהחכם - בסוגייתנו - רבי אלעזר - מסכים עם החכם המצוטט - בסוגייתנו - רבי ישמעאל.
4.
או שמא הכוונה היא הפוכה - תמיד משמעות הביטוי "משום..." שהוא כן מסכים עימו, אלא רק במקרה מיוחד - כשהגמרא קובעת במפורש - כבסוגייתנו, כחריג - שהוא לא מסכים עימו.
5.
הערה: את הקביעה של "הא דידיה הא דרביה" הגמרא לא קובעת על סמך ידיעה שעברה במסורת, אלא על סמך הצורך ליישב את שיטת רבי אלעזר.
6.
בשוטנשטיין, הערה 3 כותב: "מאחר שאמר רבי אלעזר מימרא זו משמו של רבי ישמעאל נחשב רבי ישמעאל רבו לעניין זה" והוא מסתמך על רש"י:
רש"י מסכת חולין דף קיג עמוד ב
הא דרביה - רבי אלעזר שאמר לעיל שמואל משמו
וכל היכא דקתני משום פלוני לא שמע מפיו אלא מפי אחרים שאמרו מפיו
ושמואל לא ראה את רבי אלעזר מימיו דר' אלעזר בחורבן היה (גיטין דף נו) מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ושמואל מדורות האחרונים היה בסוף שנותיו דרבי.
אבל נראה לי שאין זו הוכחה
הערה: מדוע רש"י המתין עד מסכת חולין להגדיר את הביטוי "אמר רב משום רב" ובכלל, זהו מופעי יחידאי בדברי רש"י.
וכן אצל
יד מלאכי כללי התלמוד כלל ריד:
הא דידיה הא דרביה, קאמר בדוכתי טובא בגמרא ואף על גב דקרי ליה רביה לא היה תלמידו ולא הכירו ומשום דקאמר אותה המימרא משמיה משום הכי קאמר ליה רביה ולמדתי כן ממה שמצאתי בחולין דף קי"ג דקאמר הא דידיה הא דרביה על שמואל שאמר מימרא משום ר"א וע"כ שמואל לא הכיר את ר' אליעזר מימיו דר"א היה בחורבן מתלמידי ריב"ז ושמואל היה בדורות האחרונים בסוף ימיו דרבי וכמ"ש שם רש"י בענין אחר ואפ"ה קרי ליה לר"א רביה דשמואל מן הטעם שכתבתי
ועוד למדתי כן ממאי דקאמר בפרק יש נוחלין [בבא בתרא דף קט"ז א' הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר' יוחנן משום רשב"י וידוע כי רשב"י לא היה רבו של ר"י ואף גם זאת לא הכירו כי אפילו בזמן רבו תלמיד רשב"י היה ר"י קטן כמבואר בספר יוחסין בדבור שקודם אלפא ביתא של תנאים
וכן משמע עוד בפרק המניח [בבא קמא דף ל' א' דקאמר הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר"א משום ר' ישמעאל וידוע שר"א לא ראה את רבי ישמעאל ולא הכירו אלא ודאי מפני שאמרה משמו הוי טעמא דקרי ליה רביה כאמור:
המקור האחרון הוא מסוגייתנו
ועדיין יש לעיין מה עם שאר המופעים בש"ס של הביטוי "הא דידיה הא דרביה" - 14 מופעים בש"ס. בכמה מופעים מדובר גם על אמוראים, ובכמה מופעים מדובר על "רב ותלמיד" [ולא כבסוגייתנו]
