הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
גרמא בנזיקין פטור
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא כו ע"ב
ואמר רבה: זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל - פטור,
מאי טעמא? מנא תבירא תבר.
ואמר רבה: זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים או כסתות, בא אחר וסלקן או קדם וסלקן - פטור,
מאי טעמא? בעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גיריה.
מבנה הסוגיה:
1.
ואמר רבה: זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל - פטור,
אם מדובר שזרק כלי שלו מהגג [כך מפרש רש"י] במטרה לשוברו הרי שהכלי מופקר ומדוע יש בעיה?
1.1
כנראה שההפקר תקף רק משעת הגעת הכלי לקרקע, או שרש"י סובר שאבידה מדעת איננה הפקר [שוטנשטיין, הערה 27], וכל עוד הכלי באוויר עדיין הוא שייך לבעל הכלי, ולכן יש לדון אם בעל המקל חייב.
קשור לסוגיה לעיל בדף יז "בתר מעיקרא אזלינן" [ההתחלה קובעת].
2.
ואולי זרק כלי של אדם אחר, והשאלה היא מי חייב, זה שזרק או זה ששבר, ועל כך עונה רבה - בעל המקל ששבר את הכלי - פטור.
מאי טעמא? מנא תבירא תבר.
3.
דיו נוסף של רבה:
ואמר רבה: זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים או כסתות, בא אחר וסלקן או קדם וסלקן - פטור,
מאי טעמא? בעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גיריה.
בזמן זריקת הכלי [של אדם אחר] הוא לא היה מיועד להישבר [האם תלוי אם הזורק ידע שיש כרים וכסתות שאמורות למנוע את שבירת הכלי?]
3.1
רבה קובע שאם בא אדם אחר או שהזורק עצמו בא וסילק את הכרים והכסכות, והכלי נשבר - פטור.
3.2
הנימוק הוא שגרמא בניזקין פטור.
4.
רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ז הלכה ז:
כל הגורם להזיק ממון חבירו ג חייב לשלם נזק שלם מן היפה שבנכסיו כשאר המזיקין, אף על פי שאינו הוא המזיק זה הנזק עצמו באחרונה
הואיל והוא הגורם הראשון חייב.
כיצד, הזורק כלי שלו מראש הגג על גבי כרים וכסתות ובא אחר וקדם וסלק את הכרים מעל הארץ ונחבט הכלי בארץ ונשבר ד חייב נזק שלם כאילו שברו בידו, שסלוק הכרים והכסתות גרם לו שישבר, וכן כל כיוצא בזה.
לא כרבה בסוגייתנו.
5.
השגת הראב"ד:
שסלוק הכרים והכסתות גרם לו שישבר וכן כל כיוצא בזה. א"א הרב פסק כן משום דדיינינן דינא דגרמי ואין הכל מודין לו לפי שלא עשה בכלי שום מעשה.+
הוא מגדיר את המעשה בסוגייתנו כ"גרמי" ולא כ"גרמא", והרמב"ם פוסק שחייב ולא כרבה בסוגייתנו שסובר ש"גרמי" פטור.
6.
הגהות מיימוניות הלכות חובל ומזיק פרק ז הלכה ז:
[ד] וכ"פ רב אלפס דלית הלכתא כרבה דאמר ס"פ כיצד הרגל פטור דבעידנא דשדא פסקא גיריה דרבה לטעמיה דלא דאין דינא דגרמי
רבה סבר בסוגייתנו שנזק מסוג "גרמי" פטור.
6.1
אבל אנן קי"ל כרב אשי כדלקמן בסמוך וכ"פ רשב"ם
אבל להלכה פוסק הרי"ף - וכך גם הרמב"ם - ש"גרמי" חייב ולא כרבה בסוגייתנו.
6.2
אבל לר"י נראה דהלכה כרבה בהא דגרמא בניזקין היא ופטור לד"ה ע"כ:
אבל יש מי שסובר שהלכה כרבה בסוגייתנו, ולא בגלל שרבה סובר ש"גרמי" פטור, אלא בגלל שרבה סובר שהמקרה בסוגייתנו מוגדר כ"גרמא" ולכן פטור, ולא כרמב"ם.
7.
על "גרמי" ו"גרמא" ראה סיכום:
לכאורה המחלוקת בסוגייתנו היא אם מדובר שסילוק הכרים והכסתות מוגדר כ"גרמי" או כ"גרמא" תלויה בהבחנות המובאות להלן:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, גרמא בנזקין; גרמי [המתחיל בטור תסא]:
א. גדריהם. גרמא בנזקין וגרמי הם שתי לשונות שנאמרו על נזקים שהאדם או ממונו מסבבים לגופו או לממונו של אחר לא על ידי מעשה בידים, או כחו ממש, באופן שיש לחייבו משום אדם המזיק1 או משום ממון המזיק2, אלא בגרימתם.
רוב הראשונים סוברים ששני השמות מגדירים שני סוגי גרימת נזק, ואינה דומה מהות הגרם של גרמא בנזקין לזו של גרמי, ולכן מצינו בכמה מקומות בתלמוד שאמרו בסתם:
גרמא בנזקין פטור3,
ואילו בדינא דגרמי נחלקו תנאים4,
אלא שאינם דומים זה לזה בגדר הגרם5,
והסבירו אחרונים שכל נזק שבא בגרימת המזיק בחוזק ובגרם קרוב וכמעט כאילו עשאו בידים נקרא גרמי, שלשון גרמי מציין את הכבד, שהפתח שתחת הגימ"ל היא תנועה קטנה והרי"ש שאחריה מודגשת6,
ונזק שנעשה בגרימתו ברפיון ובגרם רחוק נקרא גרמא, שלשון גרמא מציין את הרפה, שהשוא שתחת הגימ"ל והקמץ שתחת הרי"ש והמ"ם מורים על פעולה קלה7.
לפי הנ"ל אולי סילוק הכרים והכסתות מתאים להגדרה של "גרמי" בגלל שהוא "גרם קרוב"
7.1
אלא שנחלקו אותם ראשונים בגדר ההבדל ביניהם:
יש שכתבו לחלק,
שכל שעושה הנזק בידים, אלא שאין ההיזק ניכר, הוא גרמי,
וכל שאינו עושה אותו בידים, אלא גורם עכשיו שיבוא היזק ממילא לאחר זמן, הוא גרמא בנזקין8.
לפי הנ"ל אולי סילוק הכרים והכסתות מתאים להגדרה של "גרמא" בגלל שהוא רק גורם עכשיו שיבוא היזק ממילא לאחר זמן.
7.2
ויש שכתבו, שכל שהוא בעצמו - או ממונו - עושה המעשה הגורם את [טור תסב] ההיזק בגוף הדבר של חברו, הרי זה גרמי,
וכל שלא עשה מעשה בגוף הדבר של חברו, וההיזק בא ממילא הרי זה גרמא בנזקין9,
לפי הנ"ל אולי סילוק הכרים והכסתות מתאים להגדרה של "גרמא" בגלל "וכל שלא עשה מעשה בגוף הדבר של חברו, וההיזק בא ממילא הרי זה גרמא בנזקין9,"
7.3
כללים נוספים [לא הסברתי]:
אלא שיש מהראשונים שצירפו לתנאי זה עוד תנאי שיהיה ברי היזיקא, היינו שההיזק עתיד לבוא בודאי בגרימתו, וכל שאינו ברי היזיקא, אף שהוא בעצמו עושה המעשה, או שאין הוא בעצמו עושה המעשה אף שברי היזיקא, אין זה גרמי אלא גרמא בנזקין10.
"גרמי" - כשההיזק בוודאי יקרה. "גרמא" - אין וודאות שיקרה הנזק
7.4
שיטה נוספת:
וחילוק אחר כתבו ראשונים, שכל שההיזק בא מיד בשעת מעשה הגורם אותו הרי זה גרמי, וכל שההיזק אינו בא אלא לאחר זמן הרי זה גרמא בנזקין11,
מדד המיידיות: אם הנזק קורה מייד אחרי הפעולה דינו כ"גרמי" וחייב . ואם הנזק נגרם אחרי זמן [כמה? כח אחר מעורב?] – מוגדר כ"גרמא" ופטור.
7.5
שיטה נוספת:
וכתבו אחרונים ששני התנאים צריכים, כדי שיהיה הנזק בכלל גרמי, ואם חסר אחד מהתנאים, היינו שאין הוא עצמו או ממונו עושה המעשה בגוף הדבר של חברו, אף על פי שההיזק בא מיד, או שההיזק בא אחר כך, אף על פי שהוא או ממונו עושה בעצמו, הרי זה גרמא בנזקין12.
צריך שני תנאים מהרשימה עד סעיף זה כדי שמעשה יוגדר כ"גרמי" ולהיפך.
7.6
שיטה נוספת:
ויש מהראשונים שכתבו תנאי אחד של ברי היזיקא בלבד, כדי שיהיה בכלל גרמי, וכל שאינו ברי היזיקא גרמא בנזקין הוא13, וברי היזיקא הוא כל שמחמת גרמתו בא הנזק בעל כרחנו, שאינו תלוי בדעת אחרים, ואי אפשר אלא באותו הנזק, בין שבא הנזק בשעה שגרם ובין שעתיד לבוא אחר כך14.
הכל תלוי אם "ברי היזיקא" - כלעיל בסעיף 7.3 - אבל בתנאי שאין גורם צדדי שיכול למנוע את קרות הנזק.
7.7
שיטה נוספת:
ויש מהראשונים מוסיפים לתנאים האחרים שנאמרו בגרמי עוד תנאי אחר, והוא שיהיה גוף הדבר הנזק חסר15,
אבל אם גוף הדבר הוא בעין ואינו חסר, אלא שצריך הניזק להוציא מעות כדי להחזירו לקדמותו ולהעמידו כבראשונה, או שאינו שוה עתה למכירה כמו בראשונה, אין זה גרמי אלא גרמא בנזקין16,
נזק "גרמי" - רק כאשר הגוף הניזק נחסר פיזית
