הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

משנה "חשובה" מברייתא; הלכה כרבי יוסי 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא כד ע"א

 

מתני'. איזהו תם ואיזו מועד?
מועד - כל שהעידו בו שלשה ימים,
ותם - משיחזור בו שלשה ימים, דברי ר' יהודה;
רבי מאיר אומר:
מועד - שהעידו בו שלשה פעמים,
ותם - כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.
גמ'. מאי טעמא דר' יהודה?
אמר אביי: +שמות כ"א+ תמול - חד, מתמול - תרי, שלשום - תלתא, ולא ישמרנו בעליו - אתאן לנגיחה רביעית;
רבא אמר: תמול מתמול - חד, שלשום - תרי, ולא ישמרנו האידנא - חייב.
ור"מ מ"ט?
דתניא, א"ר מאיר:
ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן;
אמרו ליה: זבה תוכיח, שריחקה ראיותיה טמאה, קירבה ראיותיה טהורה!
אמר להן...
תנו רבנן:
איזהו מועד? כל שהעידו בו שלשה ימים,
ותם? שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח, דברי ר' יוסי;
ר' שמעון אומר: מועד - כל שהעידו בו שלש פעמים,
ולא אמרו שלשה ימים - אלא לחזרה בלבד.
אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה:
הלכה כר' יהודה במועד, שהרי ר' יוסי מודה לו,
והלכה כרבי מאיר בתם, שהרי ר' יוסי מודה לו.
אמר ליה רבא לרב נחמן,
ולימא מר:
הלכה כרבי מאיר במועד, שהרי רבי שמעון מודה לו,
והלכה כרבי יהודה בתם, שהרי רבי שמעון מודה לו!
אמר ליה: אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו. 

מבנה הסוגיה:

מתני'. איזהו תם ואיזו מועד?

1.
שיטת רבי יהודה:

מועד - כל שהעידו בו שלשה ימים,
ותם - משיחזור בו שלשה ימים, דברי ר' יהודה;

2.
שיטת רבי מאיר:

רבי מאיר אומר:
מועד - שהעידו בו שלשה פעמים,
ותם - כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.

רבי מאיר לא פוסק בהקבלה לרבי יהודה שתם הוא מי שחזר בו "שלשה פעמים". שהרי פשוט שלא ניתן להגדיר בפועל את "לא לנגוח שלשה פעמים".

ואולי יתכן שראה שור [או אדם] ולא נגחם - ראה בפרשנים.

2.1
לכן רבי מאיר קבע מבחן אחר לקביעת מעמד ה"תם".

2.2
ואולי המבחן של רבי מאיר הוא על קביעה בסיסית-ראשונית של שור תם, ולא מדובר בחזרה ממעמד של שור מועד למעמד של שור תם.

3.
הגמרא מבררת את המקור בפסוקים של דעת רבי יהודה ושל דעת רבי מאיר - לעניין שור מועד:

גמ'. מאי טעמא דר' יהודה?
אמר אביי: +שמות כ"א+ תמול - חד, מתמול - תרי, שלשום - תלתא, ולא ישמרנו בעליו - אתאן לנגיחה רביעית;
רבא אמר: תמול מתמול - חד, שלשום - תרי, ולא ישמרנו האידנא - חייב.

האם בכך שאביי ורבא התחילו בהסבר דעתו של רבי יהודה לכן הלכה כמותו? ואולי התחילו ברבי יהודה מפני שדעתו מובאת במשנה תחילה - לפני דעת רבי מאיר [כך נראה בפשטות].

ור"מ מ"ט?
דתניא, א"ר מאיר:

3.1
הגמרא מביאה דוגמא/הוכחה ממקרה של זב וזבה [השוואה בין דיני "איסור" לדיני ממונות - משנתנו]:

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף כד עמוד א

ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן;
אמרו ליה: זבה תוכיח, שריחקה ראיותיה טמאה, קירבה ראיותיה טהורה!

אמר להן...

3.2
הערה: מדוע הגמרא לעיל השתמשה בביטויים "מאי טעמא דרבי יהודה", וכן "ורבי מאיר מאי טעמא" ולא השתמשה בביטוי "ורבי מאיר מאי טעמא לא אמר כרבי יהודה, ולהיפך, כמו בפעמים רבות בש"ס. ואולי מפני שכאן מדובר בדרשות פסוקים ולא בסברות.

4.
הגמרא מביאה ברייתא מקבילה למשנתנו, או שהברייתא ממשיכה את הדיון במשנתנו:

תנו רבנן:
איזהו מועד? כל שהעידו בו שלשה ימים,

כדעת רבי יהודה במשנתנו.

4.1

ותם? שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח,

כדעת רבי מאיר במשנתנו.

4.2

דברי ר' יוסי;

האמור לעיל בסעיפים 4-4.1 הם דברי רבי יוסי.

5.

רבי שמעון חולק על רבי יוסי:

ר' שמעון אומר: מועד - כל שהעידו בו שלש פעמים,

כרבי מאיר במשנתנו - כלעיל בסעיף 2.

5.1

ולא אמרו שלשה ימים - אלא לחזרה בלבד.

כרבי יהודה במשנתנו - וכלעיל בסעיף 1.

5.2
לכאורה גם דעת רבי שמעון וגם דעת רבי יוסי צריכות להיות מוגדרות כ"דעה אמצעית" כי כל אחד מהם פוסק בדבר אחד כרבי יהודה במשנה ובדבר אחד כרבי מאיר במשנה

6.
פסיקת רב נחמן:

אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה:
הלכה כר' יהודה במועד, שהרי ר' יוסי מודה לו,
והלכה כרבי מאיר בתם, שהרי ר' יוסי מודה לו.

למעשה רב נחמן פוסק לגמרי כרבי יוסי בברייתא וכבסעיפים 4-4.1 לעיל!

6.1
ומדוע באמת רב נחמן לא פסק במפורש כרבי יוסי?
אומרים הפרשנים שעדיף היה לו לרב נחמן להזכיר את שמות חכמי המשנה ולא את שמו של רבי יוסי בברייתא! [ראה להלן סעיף 11]

6.2
בלשונו של רב נחמן מודגש שההכרעה היא כרבי יהודה וכרבי מאיר במשנה באותם דינים שרבי יוסי סובר ככל אחד מהם.

6.3
ונראה לי לומר "חידוש": אולי שני דיניו של רבי יהודה במשנה ושני דיניו של רבי מאיר במשנה תלויים זה בזה ומבוססים על איזה שהוא עיקרון משותף.

6.4
ורבי יוסי שפסק ככל אחד מהם לעניין אחד בהכרח שהוא סובר שאין קשר הכרחי בין שני דיניו של רבי יהודה, וכמו כן אין קשר הכרחי בין שני דיניו של רבי מאיר.

7.
אמנם ניתן להבין שכוונת רב נחמן היא לפסוק כרבים נגד יחיד, ולכן הוא פוסק כרבי יהודה במשנה נגד רבי מאיר כי רבי יוסי - לעניין שור מועד - סובר כמותו, וכן להיפך - לגבי שור תם.

7.1
וקצת קשה, שהרי בין כך הכלל הכללי הוא, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר!

[ואולי הכלל של הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר לא תקפה כשמחלוקתם היא בפרשנות פסוקים]

8.
לפי ההסבר לעיל בסעיף 7 מובנת קושייתו של רבא לרב נחמן [ואולי מיישב אף את שאלתנו בסעיף 7.1]:

אמר ליה רבא לרב נחמן,
ולימא מר:
הלכה כרבי מאיר במועד, שהרי רבי שמעון מודה לו,
והלכה כרבי יהודה בתם, שהרי רבי שמעון מודה לו!

יש "רבים נגד יחיד" גם באופן אחר.

8.1
מה שקצת קשה לגבי שני הסעיפים הקודמים הוא, שהחישוב של רבים נגד יחיד - בשני המקרים - כולל רק את אחד משני החכמים בברייתא - רבי יוסי או רבי שמעון.

9.

אמר ליה: אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו.

הסברו של רב נחמן אולי מיישב את שאלתנו לעיל בסעיף 8.1.

9.1
הביטוי "נימוקו עימו" - 7 מופעים בש"ס.

10.
לגבי הכלל ש"הלכה כרבי יוסי":

יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:

הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי

במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....

ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....

ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ...

ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'

וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז' וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו' ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם

נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...

אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...

מדבריו משמע שנוקט למסקנה שהרמב"ם מכריע כרבי יוסי רק נגד "חברו" ולא נגד "חבריו" = "רבים".

10.1
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא:

הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו

וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות שבועות דף ל"ה ב' דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...

10.2
לסיכום דבריו יוצא שיש 3 שיטות:

הלכה כרבי יסי מחברו

הלכה כרבי יוסי מחבריו

הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"

10.3
שאלה כללית:

אמר ליה: אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו.

האם דברי רב נחמן בסוגייתנו הם המקור לכלל הנ"ל בש"ס, או שמא רק רב נחמן כך סובר, וכפי שמשתמע מהלשון "אנא כרבי יוסי סבירא לי".

הביטוי "אנא... סבירא לי" - 24 מופעים בש"ס

11.
ויש להעיר לגבי סוגייתנו - בבא קמא דף כד:
משמע מסוגייתנו שחכמים שמוזכרים במשנה "יותר" חשובים מחכמים שמוזכרים בברייתא,

וכמשמע בתוספות מסכת בבא קמא דף כד עמוד א:

"אנא כרבי יוסי ס"ל - והא דלא קאמר הלכה כרבי יוסי משום דניחא ליה למנקט תנאי דמתניתין."

11.1
האמור לעיל נובע כנראה מכך, שרבי יהודה הנשיא הביא דווקא את רבי יהודה ואת רבי מאיר במשנתנו ולא את דעת רבי יוסי ולא את דעת רבי שמעון שמובאים "רק" בברייתא.
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)