סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ט"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא קמא
דף טז ע"ב

 

האם שכרו של ה"זבולון" תלוי בכוונת הלומד תורה - אם היא לשמה?

 

דרש רבא, מאי דכתיב (ירמי' יח, כג) "יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם", אמר ירמיה לפני הקב"ה, רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה - הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליה שכר (טז ע"ב. הובא גם במס' בבא בתרא ט ע"ב).

ישנה מחלוקת קדומה בענין מחזיקי לומדי תורה - והלומד תורה לומד שלא לשמה, האם נגרע שכרם של המחזיקים או לא. מצד אחד, יש לומר שלא נגרע שכרו כלום, שהרי המחזיק לומד תורה עשה כדת וכדין, וקיים מצותו לשם שמים כראוי וכנכון, ולמה אם כן ייגרע שכרו אם הלומד לא למד כראוי וכנכון. מאידך גיסא, יש מקום לומר שיגרע שכרו של המחזיק, כי כל תכלית מצותו היא להחזיק את לומדי תורה, וכשתכלית זו לא נתמלאה כדבעי, לא מגיע לו שכר.

בספר 'אמרי שפר' למהר"ש פרימו זצ"ל (קושטא ת"ה, דרוש לפר' בהר כו, ג) מובא בשם ראשונים כדעה הראשונה, שהמחזיק מקבל שכרו משלם - גם אם הלומד לא למד לשמה, וביארו בזה הגמרא (ברכות יז.): "גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעי' לב, ט) 'נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי', כי מעלת הנשים היא במה שמחזיקות את בעליהן ובניהן לתורה, כמו שאמרו (שם): "א"ל רב לרבי חייא, נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן", ואמנם "האיש פעמים עוסק שלא לשמה ואבד שכרו, ואם לא זכה נעשה לו סם המות, לא כן האשה לא אבדה שכרה, כיון שהיא כיוונה לשמים, ואם הוא עשה שלא כהוגן מה היה לעשות יותר".

לעומתם, ממשיך מהר"ש פרימו וכותב: "ולעניית דעתי, קשה טובה לזאת ההקדמה, מהא דאמרינן בצדקה 'הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים', ואם לפי דברי הראשונים, למה יאבד שכרו, כיון דאיהו מיהא למצוה איכוון". כלומר, לפי האמור אינו מובן מה שביקש ירמיה הנביא על אנשי ענתות: "רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה - הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליה שכר", מדוע לא מגיע להם שכרם משלם, הלא הנותנים נתנו כהוגן, ומדוע יגרע שכרם כשהמקבלים אינם מתנהגים כהוגן.

ולכן מסיק: "נלענ"ד, דאם התורה הוא שלא לשמה - גם המחזיק בידו אין לו שכר, יען כי מכחו הוא בא לו, ואם המקור מושחת מאין תמצא מים במורד, ובודאי דיש לו מיהא שכר כמכוין לעשות מצוה ולא עשאה, אבל לא שכר גמור, כמי שעוסק בתורה ממש".

והנה, הגאון החיד"א הביא את דבריו בספרו 'ראש דוד' (פר' קדושים ובפר' זאת הברכה), ודן בהם ותלה ענין זה במחלוקת אמוראים, דהנה במסכת בבא בתרא (שם) הובא מאמר זה בתוספת דברים, כמו שאמרו: "אמר רבי יצחק, מאי דכתיב (משלי כא, כא) 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד', משום דרודף צדקה ימצא צדקה, אלא לומר לך, כל הרודף אחר צדקה הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה, רב נחמן בר יצחק אמר הקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו, לאפוקי מאי, לאפוקי מדדרש רבה, דדרש רבה, מאי דכתיב 'ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם', אמר ירמיה לפני הקב"ה, רבש"ע אפילו בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר". ע"כ. הרי שלפי דעת רבי יצחק נאמרה ההבטחה "ימצא חיים צדקה וכבוד" - על המצאת מעות לעשות צדקה, ולא על המצאת אנשים מהוגנים דווקא, ואילו לרב נחמן בן יצחק נאמרה ההבטחה גם על המצאת אנשים מהוגנים, כי אכן בענין זה נחלקו רבי יצחק ורנב"י, אם נגרע שכר הנותן - כשהמקבל הוא אדם שאינו הגון (וע"ע בס' 'קדושת יום טוב' להרי"ט אלגאזי, יום טוב דרבנן פב, ד).

ובעיקר ההערה יש להביא דברי ה'נמוקי יוסף' (ו, ב מדפי הרי"ף ד"ה הא) בשם הרמ"ה וז"ל: "הא ד'אינו מקבל שכר', היינו דווקא במי שיודע בו שאינו הגון, אבל אם אינו מכירו ואפשר שהוא הגון, שכר יש לו שהרי לשם מצוה מתכוין, ועוד אי לא תימא הכי, אתה נועל דלת בפני כמה מהוגנים במקום שאינם מכירים, ומעשה דרבי מסייע לן (ראה ב"ב ח.), דהדר אמר 'יכנסו הכל'". מפורש יוצא, שאם מצד המחזיקי תורה היתה הנתינה כהוגן, כשנתינתו היתה לשם מצוה, לא נגרע שכרו כלל, ומה שאמר ירמיה "הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליה שכר", כוונתו היתה, שידעו שהם נותנים לאנשים שאינם מהוגנים, ובאופן כזה בוודאי יגרע שכרם, כי אזי בוודאי לא היתה כוונתם לשמים (ראה 'גור אריה' על מכילתין, ליוורנו תרי"א).

ולגופו של ענין - לגבי המחזיק לומדי תורה והלומד אינו לומד לשמה, מצינו שיטה נוספת בזה, והיא מה שכתב הגרי"י אלגאזי זי"ע (בעמ"ח 'ארעא דרבנן') בספרו 'שארית יעקב', שהדבר תלוי באם מחזיק את הלומד על תנאי שיקבל מחצה שכר לימודו, באופן כזה נגרע חלקו כאשר הלימוד לא היה כהוגן, אכן, באם החזיק בסתם, מקבל שכרו משלם - גם כאשר לא היה לימודו על האופן הנכון.

עוד יש להביא דברי ה'חתם סופר' (פר' אמור בפסוק אשה זונה) בענין זה, וז"ל: "והאמת כי טוב מאוד לעם הארץ המחזיק לומדי תורה, כי מלבד מה שנוטל חלק עמו, עוד יותר מזה, כי אע"פ שהתלמיד חכם ח"ו אינו מהשלמים, מ"מ המחזיק נוטל שכרו משלם, כי מה הוי ליה למיעבד, ולמה יפסיד". וכן האריך בזה בשו"ת 'בית שלמה' (יו"ד ח"ב סי' צד), וכתב שגם כשהלומד - לומד לקנטר, שזו מדרגה של שלא לשמה שעליה אמרו חז"ל (ברכות יז.) "נוח שלא נברא", עכ"ז לא נגרע השכר של המחזיקו (ראה עוד 'שיחת חפץ חיים' סי' ז דף לט).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר