סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף – עטלף

 

"דתניא: צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר ז' שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש; והני מילי דלא כרע במודים'" (בבא קמא, טז ע"א).

 

שם עברי: עטלף   שם באנגלית: Bat   שם מדעי: Chiroptera   שם נרדף במקורות: כרושתינא

נושא מרכזי: יחס הרמב"ם למימרות חז"ל תמוהות מנקודת מבט מדעית


אנצל את המאמר התמוה שלפנינו להצגה קצרה של עמדתי הכללית ביחס לדברי חז"ל מסוג זה. ברייתא זו, המייחסת יכולת גלגול בעלי חיים, צמחים וכו' ממין אחד לאחר, סיפקה תחמושת רבה למלעיגים על דברי חז"ל. מלעיגים אלו נכללים בכת השניה שתוארה על ידי הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק בסנהדרין:

"וממה שאתה צריך לדעת כי דברי חכמים ז"ל נחלקו בם בני אדם לשלוש כיתות:

כת ראשונה - מקבלים דברי חכמים כפשטם
הראשונה והוא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו ומה ששמעתי עליו - הם מאמינים אותם על פשטם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולם הם אצלם מחויבות המציאות. ואמנם עושים כן, לפי שלא הבינו החוכמה והם רחוקים מן התבונות, ואין בהם מן השלמות כדי שיתעוררו מאליהם, ולא מצאו מעורר שיעורר אותם. סוברין שלא כוונו החכמים ז"ל בכל דבריהם הישרים והמתוקנים, אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם ...

כת שניה - לועגים לדברי חכמים
והכת השניה הם רבים גם כן, והם אותם שראו דברי החכמים או שמעום והבינו אותם כפי פשוטם, וחשבו שלא כיוונו חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר, והם באים לסכל אותם ולגנותם ומוציאים דיבה על מה שאין בו דיבה, וילעגו על דברי חכמים ושכלם יותר זך מהם. ושהם, עמי הארץ נפתים, גרועי השכל, סכלים בכלל המציאות, עד שלא היו משיגים דבר חכמה בשום פנים.

ורוב הנכשלים בזה השיבוש המתייחסים לחכמת הרפואות והמהבילים בגזרת הכוכבים, לפי שהם במחשבתם נבונים וחכמים בעיניהם ומחודדים ופילוסופים, וכמה הם רחוקים מן האנושית אצל אותם שהם חכמים ופילוסופים על האמת. אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה, והרבה מהם פתיות והיא כת ארורה, לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים אשר נתבררה חכמתם לחכמים, ואלו הפתאים אילו היה עמלם בחכמות עד שיהיו יודעים היאך ראוי לסדר ולכתוב הדברים בחכמת האלוהות, והדומה להן מן הדברים אצל ההמון ואצל החכמים, ויבינו החלק המעשי מן הפילוסופיה, אז היו מבינים אם החכמים ז"ל חכמים אם לא, והיה מתבאר להם עניין דבריהם.

כת שלישית, מבינים שדברי חכמים הם משל
והכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם כת, אלא כמו שיאמר לשמש "מין" ורק היא יחידי. והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאוד. ואע"פ שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחיבוריהם, הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת. ושנתברר גם כן אצלם מניעת הנמנע ומציאות המחויב להימצא. וידעו כי הם עמי הארץ, אינם מדברים היתולים. ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים.

לאחר שנים רבות של לימוד הכרת הטבע של חז"ל אין בלבי ספק שברייתא זו אינה מייצגת אמת מדעית שמקורה בתצפיות שהם ערכו. מאות רבות של סוגיות מעידות על הכרות אינטימית ומפורטת עם החי והצומח בסביבתם ולא ייתכן שגם מאמר זה קשור לידע זה. עצם השימוש החוזר ונשנה במספר הקבוע 7 ביחס לכל החילופים בין המינים מעיד על עובדה זו. אין ספק שמדובר במספר סמלי בדומה למספרים נוספים המופיעים בספרות חז"ל. על המספר 300 העיד שמואל שהוא לשון הבאי ("משאוי שלש מאות פרדות לבנות"). 70 הוא מספר המציין תקופה ארוכה ("חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא") ועוד. יהי חלקנו עם הכת השלישית הסבורה שבדברי חכמים "... יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים".

נסתפק בזיהוי העטלף בעזרת מידע השאוב ממקורות ריאליים ועל כך ראו:

"משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור"
"ולא לעורבים ולא לעטלפים"  
 

    
עטלף פירות מצוי בתעופה.
צולם בשדרות רוטשילד, תל אביב. צילם: Zoharby
 

עטלף חרקים   Corynorhinus townsendii
מקור: Nevada Bureau of Land Management

 

  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן

© כל הזכויות שמורות  (התמונות נלקחו ממאגר חופשי ומותרות בשימוש על פי התנאים של מאגר זה).

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר