סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנא והדר מפרש

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא יג ע"א

 

נכסים שהן של בני ברית.
למעוטי מאי?
אי למעוטי דעובד כוכבים,
הא קתני לה לקמן: שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים - פטור!
תנא והדר מפרש.
נכסים המיוחדין.
למעוטי מאי?
אמר רב יהודה: למעוטי, זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק.
הא תני לקמן: היו שנים רודפין אחר אחד,
זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק - שניהם פטורין!
תני והדר מפרש

מבנה הסוגיה:

1.

נכסים שהן של בני ברית.
למעוטי מאי?
אי למעוטי דעובד כוכבים,

הגמרא מדייקת ממשנתנו שרק נזק שנגרם ליהודי חייבים עליו.

2.

מקשה הגמרא:

הא קתני לה לקמן: שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים - פטור!

במשנה בדף לז [פרק רביעי משנה ג] מודגש ששור של ישראל שנגח שור של גוי - פטור.

2.1

כוונת הגמרא היא, בפשטות, להקשות מדוע רבי יהודה הנשיא הזכיר במשנתנו את הכלל של "נכסים שהן של בני ברית" שבא ללמדנו שאם הזיק לגוי פטור, הרי אחר כך הוא מזכיר זאת במפורש במשנה אחרת.

2.2

הערה:

"לקמן" כ-17 מופעים במובן של "להלן" ולא במובן של "באו לפנינו".

כיון שבסוגייתנו מדובר בשתי משניות שונות הרי שאין הכרח שדווקא "עורך הגמרא" שיבץ כאן את הביטוי "לקמן", וניתן לומר שביטוי זה נאמר בדיון בבית המדרש שהכירו את המשניות של המסכת.

2.3

אמנם, הגמרא היתה יכולה להשתמש בביטוי "ותנן...".

3.

מיישבת הגמרא:

תנא והדר מפרש.

המשנה השניה מפרטת את האמור במשנתנו.

3.1

הערה:
במשנתנו מדובר מי חייב - "של בני ברית", ואילו במשנה השניה מדובר על מי פטור - "... נגח שור של עובד כוכבים, פטור".

4.

דיוק מכלל נוסף שמובא במשנתנו:

נכסים המיוחדין.
למעוטי מאי?
אמר רב יהודה: למעוטי, זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק.

4.1

הגמרא מקשה:

הא תני לקמן: היו שנים רודפין אחר אחד,
זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק - שניהם פטורין!

גם כאן, הדין שנלמד מהדיוק ממשנתנו נאמר במפורש במשנה אחרת [פרק ג, משנה יא; בבלי, דף לה]

5.

הגמרא מיישבת:

תני והדר מפרש.

כלעיל בסעיף 3.

5.1

גם כאן מתאים הההסבר לעיל בסעיף 3.1

6.

שו"ת הרשב"א חלק ד סימן שז:

"... ועוד, שלא אמרו תני והדר מפרש, אלא באחד משני ענינים.
או שיהיו שני הענינים ביחד, שיאמרו פרושי קא מפרש, וכמ"ש שם גבי המבעה וההבער. וכי תימא פרושי קא מפרש: מאי מבעה? הבער.
וכמוהו הרבה בתלמוד."

כאשר ה"כפילות" היא באותה משנה אזי שייך לומר "פירושי קא מפרש"

6.1

כאשר הכפילות היא בשתי משניות שונות - כבסוגייתנו:
המשך הרשב"א:

"וא"נ, תני והדר מפרש, בהדי אחריני, דאצטריך למתנייה. וכההוא דשור של ישראל שנגח שור של נכרי, דהדר מפרש איהו, כל הנך דתני ואזיל בפ' שור שנגח ד' וה'. דתני דיני שור מועד, ושור שנגח של הקדש, ושל הקדש שנגח של הדיוט, ושור של פקח, ושל חרש, ושור של קטן; ובהדי אינך מסדר לה."

"תני והדר מפרש" כשבמשנה השניה יש כמה עניינים בהרחבה, וביניהם גם ההרחבה לגבי הדין המדובר.

6.2

המשך הרשב"א:

אי נמי, ועוד, דאצטריך תו לפרושי, מאי דליתא בפ"ק.
דקתני: של ישראל שנגח של נכרי, פטור. ושל נכרי שנגח של ישראל, בין תם בין מועד, משלם נזק שלם.

"תני והדר מפרש" - גם כאשר במשנה השניה יש תוספת דין לאמור במשנה הראשונה -כבסוגייתנו.

7.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרמט:

תנא והדר מפרש. לא שייך אלא כשמאריך בבתרייתא יותר מבקמייתא אבל כשאין מאריך שם יותר מבכאן לא שייך תנא והדר מפרש,
כ"כ התוספות פ"ק דב"ק דף י"ד ב' ד"ה אלא
וכונתם מבוארת דע"כ לא כתבו כן אלא היכא דבתרייתא דהויא פירושא דקמייתא נשנית במקום אחר מרוחק מן הראשון כי ההיא דקמייתא נשנית שם בפ"ק ובתרייתא בפרק מרובה
וגם שהדין בעצמו דקאמר בקמייתא קאמר בבתרייתא בלי שום תוספת דכיון דלא מוסיף מידי בבתרייתא לא שייך וודאי לומר שנכתבה לפרושי קמייתא דהיא היא

"תנא והדר מפרש" מתאים רק כשמדובר במשנה השניה שכתובה "רחוק" מהמשנה הראשונה.

אבל בחדא משנה או ברייתא גופה מצינו בדוכתי טובא בגמרא דקא תנא והדר מפרש אף דלא מאריך מידי בסיפא כמו שתמצא לעיל כלל הקודם ע"ש והיינו טעמא דכיון דסיפא הוא ממש פירושא דרישא ובלעדה אין לה מובן לא שייך למימר שיאריך טפי בסיפא וזה ברור ופשוט שלא היה צריך לאמרו לולא שראיתי מי ששגג בזה:

8.

אבל לענ"ד עדיין קצת קשה:

א. "רבי" יכול היה לנסח הכל במשנה אחת.

ב. יש הרבה קושיות בש"ס "תנינא חדא זימנא" [=יש כפילות. ומובא גם כשלא מדובר בכפילות ממש של מלה במלה] ולא מיישבים "תנא והדר מפרש"!

9.

לכן נראה לי לפרש - לפחות לגבי סוגייתנו:

משנתנו מנסחת את הדין בניסוח רעיוני:

"נכסים שהן של בני ברית" - לעיל סעיף 1.

"נכסים המיוחדין" - לעיל סעיף 4.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר