סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 981
"שור האיצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו אחרים"
בבא קמא לט ע"א
רש"י מפרש: שור האיצטדין - שמיוחד לנגיחות ומלמדים אותו לכך. מדובר בשור כזה שאנשים מאלפים אותו לנגוח, כדי לערוך תחרויות של מלחמות שוורים, כאשר אותו שור נוגח, אין הוא נוגח מרצונו, הוא נוגח מחמת שרק אילצו אותו לנגוח, וכיון שכך גם אם הוא הרג אדם הוא פטור ממיתה, למרות שכל שור שהורג אדם נסקל, זאת משום שנאמר בתורה: "כי יגח שור את איש", ואנו לומדים: "כי יגח" - ולא שיגחוהו אחרים. ושור האיצטדין יש לו גדר שהגיחוהו אחרים. הגמ' בדף מ: מסתפקת: מה דינו של שור האיצטדין לגבי מזבח. שור שהרג אדם, פסול למזבח, כפי שנאמר: "ומן הצאן" להוציא את הנוגח. מה דינו של שור האיצטדין שהרג אדם, האם גם הוא פסול למזבח, למרות שלא סוקלים אותו, משום שנאמר: "כי יגח" ולא שיגיחוהו, אבל סו"ס הרג אדם, או שנאמר, כשם שלא נסקל כך הוא גם מותר למזבח, הגמ' מביאה את דעתו של רב, וכך גם נפסק להלכה: ששור האיצטדין מותר למזבח. שואלים האחרונים, הגאון בעל הקובץ שיעורים רבי אלחנן בונים ווסרמן הי"ד, והגאון בעל החלקת יואב רבי יואב יהושע ווינגרטן אב"ד קינצק קושי' עצומה מהגמ' בסנהדרין פ. שם נאמר: וולד הנוגחת אסור למזבח היא וולדה נגחו, מדובר בפרה מעוברת שהרגה אדם ואחר ההריגה ילדה, הוולד פסול למזבח, משום שאנו מייחסים את הנגיחה גם אליו. ותוס' במס' ב"ק בדף מ"ז אומרים מפורש: שאפי' אם עובר לאו ירך אמו, בכ"ז וולד הנוגחת גם פסול, שהוא כאילו שור נפרד שהרג אדם, נשאלת השאלה: מדוע נחשב הוולד לגרוע יותר משור האיצטדין, הוא הרי לא נגח מרצונו, צריך להיות כאן המיעוט של "כי יגח - ולא שיגיחוהו. האחרונים נשארו בצע"ג.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
