הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

בבא-קמא יז ע"א

מובא בתלמוד הבבלי (בבא קמא יז, א):

"ת"ר: וכבוד עשו לו במותו - זה חזקיה מלך יהודה, שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף, דברי ר' יהודה; א"ל ר' נחמיה: והלא לפני אחאב עשו כן! אלא, שהניחו ס"ת על מטתו, ואמרו: קיים זה מה שכתוב בזה. והאידנא נמי עבדינן הכי! אפוקי מפקינן, אנוחי לא מנחינן. ואיבעית אימא: אנוחי נמי מנחינן, קיים לא אמרינן. אמר רבה בר בר חנה: הוה אזילנא בהדיה דר' יוחנן למשאל שמעתא, כי הוה עייל לבית הכסא והוה בעינא מיניה מלתא, לא פשיט לן עד דמשי ידיה ומנח תפילין ומברך, והדר אמר לן: אפילו קיים אמרינן, לימד לא אמרינן".

הסוגיה בבבלי עוסקת בכבוד שעשו לחזקיהו בגלל שהיה מלך צדיק. אין ברצוני להיכנס לתוך הסוגיה אלא לעניין שהוא לכאורה צדדי, אבל דורש הסבר. רבה בר בר חנה מספר שכאשר הם באו לשאול את ר' יוחנן (שאלה בקשר לחזקיהו המלך) ראשית נטל ידיו. לאחר מכן הניח תפילין ורק אז ענה לשאלה. והשאלה הנשאלת למה ר' יוחנן נטל את ידיו זה ברור, אבל מדוע הוא היה צריך להניח תפילין קודם התשובה.

התלמוד הירושלמי דומה עונה על שאלה זאת:

תלמוד ירושלמי ברכות ב, ג:

"ר' חייה בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם".

על השאלה מדוע רבי יוחנן הקדים תפילין לקראת שמע עונה הירושלמי שקריאת שמע לאחר הנחת תפילין יש לה איכות אחרת לגמרי. נראה שזו גם הסיבה כאן כדי לענות תשובה איכותית יותר צריך קודם להניח תפילין.