סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"נימא מסייע..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין פ ע"א-ע"ב

 

ר' יוחנן אמר: אין זו חזקה ששורפין עליה תרומה.
אלא איזו חזקה לרבי יוחנן ששורפין עליה את התרומה?
... תניא כותיה דרבי יוחנן:
שני דברים אין בהם דעת לישאל, ועשאום חכמים כמה שיש בהם דעת לישאל: תינוק ועוד אחרת.
תינוק, הא דאמרן.
... א"ר יהושע בן לוי: לא שנו אלא במשקים לבנים,
אבל במשקים אדומים,
אם איתא דנקיר - מידע ידיע.
... נימא, מתני' דלא כאבא שאול!
דתניא: כל שלשים יום - יוצא בחיק,
ונקבר באשה אחת ושני אנשים,
אבל לא באיש אחד ושתי נשים,
אבא שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים!
... נימא מסייע ליה: מוסרין לו שני תלמידי חכמים,
שמא יבא עליה בדרך;
תלמידי חכמים אין, אינשי דעלמא לא! 

ראה מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה - מסכת סוטה דף ז:

בגמרא:

גמ'. תרי ואיהו הא תלתא,
לימא מסייע לי' לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בעיר, אבל בדרך - עד דאיכא שלשה, שמא יצטרך אחד מהן לנקביו, ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה!
לא, הכא היינו טעמא, כי היכי דליהוו עליה סהדי.
תלמידי חכמים אין, כולי עלמא לא,
לימא מסייע ליה לאידך דרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא כשרין, אבל פרוצין - אפילו עשרה נמי לא,
מעשה היה והוציאוה עשרה במטה!
לא, הכא היינו טעמא, דידעי לאתרויי ביה. 

מבנה הסוגיא:

1. הגמרא רוצה להביא ממשנתנו הוכחה לדברי רב:

גמ'. תרי ואיהו הא תלתא,
לימא מסייע לי' לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בעיר, אבל בדרך - עד דאיכא שלשה, שמא יצטרך אחד מהן לנקביו, ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה!

דברי רב הם בקשר לדיני "ייחוד".

2.

הגמרא דוחה את ההכרח שבהוכחה:

לא, הכא היינו טעמא, כי היכי דליהוו עליה סהדי.

3.

הגמרא רוצה להביא ממשנתנו הוכחה להלכה נוספת של רב באותו עניין:

תלמידי חכמים אין, כולי עלמא לא,
לימא מסייע ליה לאידך דרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא כשרין, אבל פרוצין - אפילו עשרה נמי לא,
מעשה היה והוציאוה עשרה במטה!

4.

הגמרא דוחה את ההכרח שבהוכחה:

לא, הכא היינו טעמא, דידעי לאתרויי ביה.

5.

הגמרא במסכת קידושין:

מסכת קידושין דף פ עמוד ב:

אבל אשה אחת. אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים - אפילו בי עשרה נמי לא, הוה מעשה והוציאוה עשרה במטה. אמר רב יוסף: תדע, דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי.
נימא מסייע ליה: מוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבא עליה בדרך; תלמידי חכמים אין, אינשי דעלמא לא! שאני תלמידי חכמים, דידעי...

זו סוגיה מקבילה לסוגייתנו לעיל בסעיפים 3-4.

6.

בפשטות, הלכות רב לעיל נפסקו להלכה [ראה גם "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סא].

7.

פעמיים הגמרא רצתה להוכיח כדברי רב ודחתה את ההכרח שבהוכחה. נסיון הוכחה הובא בלשון "לימא מסייע ליה ל..."

8.

של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות אות שלה


שלה. לימא מסייע ליה. זה לשון מהר"י קארו (בכללי הגמרא הנוספים אות ל'), כשאומר התלמוד לימא מסייע ליה ודחי כו', שנראה כאילו היא קושיא גדולה ומשתדל לסלקה מעליו.

לפי הסבר אחד [של רבי יוסף קארו] - הסבר א' - הביטוי "לימא מסייע" מובא דווקא כקושיה. כנראה שמשמעות הקושיה היא, מדוע האמורא אמר את דינו אם כבר מובא כך במשנה/בברייתא.

8.1

וממילא דחיית ה"לימא..." בא לומר שבדברי האמורא יש "חידוש".

9.

ויש לתמוה דאדרבא, הוי ליה לשמוח בסיוע שמביא לו ולהחזיק בו.

הוא מקשה: הרי להיפך, טוב שיש סיוע ממשנה/ברייתא לדברי אמורא.

10.

ויש לומר שכשאומר לימא מסייע ליה, הוא מקשה לבעל המאמר, שמאחר שדבר זה מפורש במשנה או בברייתא, אם כן מאי קא משמע לן,

הוא מסביר כדברינו לעיל - הסבר א' - בסעיף 8.

10.1

ומשני דמתניתין הוה אפשר לדחויה ולפרשה בגוונא אחרינא, קא משמע לן.


כדברינו לעיל בסעיף 8.1

11.

פירוש ב' לביטוי "לימא מסייע...":

המשך דברי השל"ה:

ועוד יש לומר, דכשאומר לימא מסייע ליה, היינו לומר דתקשי לבר פלוגתיה, ודחי דבר פלוגתיה יתרץ המשנה או הברייתא בענין דלא תקשי ליה.

יש בזה קושיה לדעה החולקת על מי שעליו נאמר שמסייע לו - "מסייע ליה ל...".

11.1

וקצת קשה לי:

א:

מדוע להביא סיוע לאמורא אם עיקר הכוונה היא להקשות על חברו. מדוע הגמרא לא מנסחת "מיתיבי" כמקובל כשמקשים על אמורא שחולק על מי שהמשנה/ברייתא מובאת לטובתו!

ב:

בדרך כלל הביטוי "לימא מסייע ליה" מובא רק לדעת יחיד שאין חולק עליו!

וכשיש מחלוקת אמוראים הסיוע לאחד מהם מובא בדרך כלל בניסוח: "תניא כוותיה..."

12.

ואל יקשה בעיניך דרך הראשון, שנראה מהלשון שהוא (סייע ליה) [סיוע לזה], ואני אומר שהוא קושיא, דאשכחן דכוותה בפרק קמא דחולין (כ ב) [מסכת חולין דף כ], אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה.
אמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא, מלק בסכין מטמא בגדים.
ומדברי רש"י ז"ל (שם ד"ה תהני לה סכין), שכתב שם ואי קשיא לותביה ממתניתין [מסכת חולין דף יט] (שם יט ב) [דקתני במתניתין] השוחט מן העורף וכו',
נראה דרב חסדא לאותיביה לזעירי אתי לומר דמאי קא משמע לן מתניתין הוא [והר"ן לא פירש כן].
וכן משמע מדאמר רבא בתר הכי (שם כ ב), אי קשיא הא קשיא לי(ה), משמע שכבר קדמה קושיא על דברי זעירי.

הוא מביא דוגמאות שמוכח מהם שהביטוי "לימא מסייע..." מובא כסיוע - כהסבר א לעיל.

12.1

הוכחה נוספת:

וכן נראה שהוא דעת הר"ן ז"ל, שכתב בפרק הזהב (בבא מציעא דף נב ב), אהא דאמרינן מסייע לחזקיה, דאי אמתניתין קאי, תקשי, וכי מתניתא אתא לאשמועינן.

כנראה שהוא מתכוון להסברנו לעיל בסעיף 9, שה"לימא מסייע ליה ל..." מובא באמת לצורך סיוע וחיזוק לדעת האמורא:

13.

ויש מקומות שנראה שאין לפרשם אלא בדרך ראשון, שאומר אמורא שום מאמר ואין חולק עליו, ואומר נימא מסייע ליה.

אינני יודע אם הוא מתכוון שאם בא לצורך חיזוק וסיוע לדברי האמורא מדובר רק במקרים שאין חולק על האמורא ואז הגמרא משתמשת בביטוי "נימא..." ולא בביטוי "לימא...".

14.

בפרק עשרה יוחסין ([מסכת קידושין דף פ ב), אמר רב יהודה אמר רב, לא שנו אלא בכשרים וכי [המלה "וכי" לא מהגמרא] נימא מסייע ליה, מוסרים לו שני תלמידי חכמים כו' (מסכת סוטה דף ז א).

וכמובא גם בסוגייתנו - מסכת סוטה דף ז.

14.1

הערה: במסכת קידושין הביטוי הוא "נימא..." ואילו בסוגייתנו - מסכת סוטה דף ז הביטוי הוא "לימא...", ולכן נראה שהוא לא סובר שיש הבדל בין שני הביטויים הנ"ל [ראה לעיל בסעיף 13].

14.2

כלומר, משמע ממנו עד כאן שאם אין מחלוקת בדברי האמורא אזי משמעות הביטוי "לימא מסייע ליה ל..." היא סיוע וחיזוק.

15.

והוא דוחה הנ"ל:

ויש ליישב שאם ימצא מי שחולק עליו, לא ניחוש לדבריו, כיון דמתניתין מסייע להאי.

גם אם מדובר בדעת יחיד בגמרא בכל זאת הכוונה היא להקשות על אותה דעה שאולי תימצא!

16.

הוא מביא סיוע לדבריו:

ובפרק בנות כותים (מסכת נדה דף לד א), זובו טמא אפילו לבית שמאי, קריו (טמא) [טהור] אפילו לבית הלל כו'. לימא מסייע ליה, נכרית שפלטה שכבת זרע מישראל טמאה וכו' (מקואות פ"ח מ"ד), לא, טהורה מדאורייתא וטמאה מדרבנן.
תא שמע, נמצאת אומר שכבת זרע של ישראל, טמאה בכל מקום [וכו'], אלא שמע מינה טהורה [אפילו] מדרבנן שמע מינה.
ורבה לא מצינו מי שחולק עליו, ואפילו הכי מסיק בתא שמע דשמע מינה כוותיה, עד כאן לשונו (מהר"י קארו).

הוא מתייחס לסיפא של הציטוט מהגמרא, שגם הביטוי "תא שמע" מובא כסיוע לדעת יחיד! [/"תא שמע" - חשוב/]

17.

הביטוי "לימא מסייע ל..." מובא 87 פעמים בתלמוד הבבלי, והביטוי "מסייע ל..." מובא 148 פעמים בתלמוד הבבלי.

18.

"לימא מסייע" [מורחב]– "כתבי העילוי מראקוב קפלן, עמוד לב

"... אכן יש לומר דהוקשה לו לרש"י בגירסא דידן, מה שמביאים סייעתא מדברי חד מאן דאמר, בה בשעה שיש חולקים עליו. ועמדו על כך בספר הכללים "הליכות אלי", סי' תקס"ה וסי' תשי"ט (מובא ב"קיצור כללי התלמוד לריא"ל מפפד"מ), דאין לומר "מסייע לר' פלוני" במילתא דהוי פלוגתא דתנאי, דאי חד חנא מסייעו - אידך פליג עליה, וכן הוא גם לגבי "תניא כותיה דפלוני".
ועוד יש לומר בטעמו של רש"י ז"ל, שלא קיים גירסא דידן משום דמלשון "הלכה מציע את המשנה" דנקט בה ר' אלעאי,
משמע שדבריו מוסבים על הברייתא דלעיל והוא בא לפסוק הלכה כחד מאן דאמר מן החולקים בה. ואילו לשון "מסייע ליה" שייך רק לגבי דבר שנאמר מתחילה באופן בלתי תלוי ורק אח"כ נתגלה מקור קדמון המסייע לו, אבל לא לגבי דבר שנאמר מעיקרא על יסוד המקור הקדמון...." 

משמע מדבריו:
1. תניא כוותיה..." - גם כשיש מחלוקת בברייתא. ואילו "מסייע" – כאשר אין מחלוקת תנאים בנידון.
2. "מסייע" – כאשר דברי האמורא נאמרו על ידי אותו אמורא בלבד, והוא לא הכיר ולא הסתמך על הברייתא.

לפי זה אפשר לומר שאת הביטוי "לימא מסייע" אמר "עורך הגמרא" ולא נאמר בבית המדרש על ידי אחד החכמים.
ואולי ניתן לומר שכן נאמר בבית המדרש על ידי אחד הלומדים ש"גילה" ברייתא כדברי האמורא.

19.

ונראה לי לומר "חידוש": הביטוי "לימא מסייע..." כוונתו "הפוכה": רצון להסביר את המקור התנאי [משנה/ברייתא] בהתאם לדברי האמורא! ובעיקר, אם יש קושי מסויים בברייתא ואילו על פי דברי האמורא הברייתא מתיישבת.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר