סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרשב"י?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין עח ע"א

 

תניא, רבי יהודה אומר: בת גר זכר כבת חלל זכר...
ר' אליעזר בן יעקב אומר: גר. 
תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד - כשרה לכהונה, 
... וכולן מקרא אחד דרשו: 
+יחזקאל מד+ אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל - 
רבי יהודה סבר: עד דאית כל זרע מישראל, 
רבי אליעזר בן יעקב סבר: מזרע - ואפילו מקצת זרע, 
רבי יוסי סבר: מי שנזרעו בישראל, 
רבי שמעון בן יוחי סבר: מי שנזרעו בתוליה בישראל.  

ראה מה שכתבנו על מסכת יבמות דף ס:

מבנה הסוגיה:

1.

תניא, ר' שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד - כשירה לכהונה, שנאמר: +במדבר לא+ וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם, והרי פנחס עמהם.
ורבנן? לעבדים ולשפחות.

1.1

מיהם רבנן?

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף עח עמוד א:

ר' אליעזר בן יעקב אומר: גר.
תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד - כשרה לכהונה, שנאמר: וכל הטף בנשים... החיו לכם, והלא פינחס היה עמהם.
ורבנן? החיו לכם - לעבדים ולשפחות.
וכולן מקרא אחד דרשו: אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל -
רבי יהודה סבר: עד דאית כל זרע מישראל,
רבי אליעזר בן יעקב סבר: מזרע - ואפילו מקצת זרע,
רבי יוסי סבר: מי שנזרעו בישראל,
רבי שמעון בן יוחי סבר: מי שנזרעו בתוליה בישראל.

מוכח מהגמרא במסכת קידושין ש"רבנן" שחולקם על רשב"י הם: רבי יהודה; רבי אליעזר בן יעקב ורבי יוסי. [הערה: רבי אליעזר בן יעקב כאן הוא כנראה תלמיד רבי עקיבא ולא התנא שחי בתקופת רבי יוחנן בן זכאי שעליו נאמר, שהלכה תמיד כמותו ומשנתו קב ונקי [ראה מה שכתבתי אודותיו בדף הנוכחי של הגמרא].

2.

אי הכי, בת שלש שנים ויום אחד נמי!
כדרב הונא; דרב הונא רמי, כתיב: +במדבר לא+ כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו, הא אינה יודעת - קיימו, מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו - קיימו; וכתיב: +במדבר לא+ וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם, הא ידעי - הרוגו! הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר.

הגמרא מיישבת את שיטת רשב"י לפי הסברו של רב הונא. ברור שכבר רשב"י הכיר דרשות אלה. ["אמורא מאוחר"].

תניא נמי הכי: וכל אשה יודעת איש - בראויה ליבעל הכתוב מדבר, אתה אומר: בראויה ליבעל, או אינו אלא נבעלה ממש? כשהוא אומר: וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר, הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר...

עד כאן משמע מהדיון בגמרא - שדנים בעיקר בדינו של רשב"י - שהלכה כמותו.

3.

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן יוחאי.

4.

אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי: בפירוש שמיע לך, או מכללא שמיע לך?

מדוע רבי זירא צריך לשאול את רבי יעקב בר אידי אם שמע את הדבר מפיו של ריב"ל, מדוע שלא יקבל את הדברים כפשוטם ששמע מפיו?

ונראה לי לומר, שלא כל תלמיד רשאי היה למסור את דברי רבותיו בלשון של הכרעה ["הלכה כ..."]!

5.

הגמרא מציעה אפשרות כיצד היה ללמוד את ההלכה מתוך דברים שאמר ריב"ל - גם אם לא פסק בפירוש שהלכה כרשב"י.

מאי כללא?
דאמר ר' יהושע בן לוי: עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער, ושגר רבי את רבי רומנוס ובדקה, ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה רבי לכהונה;

ניתן היה ללמוד שריב"ל פוסק כרשב"י מכך שהוא העיד מה פסק "רבי" הלכה למעשה. כלומר, מדובר בהלכה למעשה שפסק "רבי". המעשה של רבי ידוע לנו מתוך עדותו של ריב"ל ולא מתוך משנה או ברייתא!

והגמרא מתכוונת לכך שרבי יעקב בר אידי שמע מריב"ל את ה"סיפור" הנ"ל על המעשה של "רבי".

6.

אמר ליה: בפירוש שמיע לי.

בכל אופן רבי יעקב בר אידי עומד על שלו ומצהיר, שהוא שמע מריב"ל במפורש גם את הפסיקה המפורשת כרשב"י.

7.

ואי מכללא מאי?

הגמרא שואלת מדוע אי אפשר היה להסתפק ב"מכללא". אולי שאלת הגמרא היא על ריב"ל עצמו, אם הוא מסר מה שפסק "רבי" מדוע הוא היה צריך גם לפסוק במפורש כרשב"י, הרי כך משמע כבר מ"רבי".

8.

דלמא שאני התם, הואיל ואנסיב - אנסיב,

הגמרא מיישבת מדוע מהמעשה של "רבי" אין הוכחה חד משמעית.

8.1

דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו: בוגרת ומוכת עץ לא ישא, ואם נשא - נשוי!

8.2

הכי השתא, בשלמא התם סופה להיות בוגרת תחתיו, סופה להיות בעולה תחתיו, הכא סופה להיות זונה תחתיו?

8.3

רב ספרא מתני לה מכללא, וקשיא ליה, ומשני ליה הכי.

9.

ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד,
אמר ליה ר"נ בר יצחק [=רב נחמן בר יצחק]: מאי האי?
אמר ליה, דאמר רבי יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כר"ש בן יוחאי:
אמר ליה: זיל אפיק, ואי לא, מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך.
רב נחמן בר יצחק פסק שלא כרשב"י.
אבל לא מובן מדוע כך הוא פסק, והרי זה נגד ריב"ל!

9.1

ואולי הוא פסק שרבי יעקב בר אידי פסק [כי כך הבין מריב"ל] רק "מכללא", ורב נחמן לא מקבל זאת.

יוצא ["חידוש"], שחכם מאוחר רשאי לפסוק גם מה היתה מציאות הפסיקה של חכם קדום יותר, האם הוא שמע ממש פסיקת הלכה מרבו או שרק כך הבין [אותו חכם קדמון] מדברי רבו.

9.2

ואולי רב נחמן בר יצחק פסק שלא כריב"ל בגלל שרבים חלוקים עליו - ראה לעיל סעיף 1! [אבל מדוע ריב"ל עצמו לא פסק כרבים?]

10.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יח הלכה ג

וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה ב לכהן, מכאן אמרו עכו"ם או נתין או ממזר או גר עמוני ומואבי או מצרי ואדומי ראשון ושני או פצוע דכא וכרות שפכה או חלל שבאו על היהודית עשו אותה זונה ונפסלה לכהונה ואם היתה כהנת פסלוה מן התרומה, וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה, והאילונית מותרת לכהן ואינה זונה. +/השגת הראב"ד/ וכן הגיורת וכו'.

כתב הראב"ד ז"ל /א"א/:

אינה משום זונה אלא משום דכתיב בתולות מזרע בית ישראל והכי איתא בקידושין עכ"ל.+

הרמב"ם פוסק שלא כרשב"י.

10.1

מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק יח הלכה ג:

[ג] וכן הגיורת וכו'. מסקנא דגמ' בפ' הבע"י (יבמות דף ס':) שאין הלכה כר"ש בן יוחאי דאמר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום א' כשירה לכהונה ואפילו עבר ונשאה מוציאין מידו לפי שאין סופה להיות זונה תחתיו כדאי' התם.
ובהשגות א"א אינה משום זונה וכו'
ובאמת ששם בפרק י' יוחסין (קידושין דף עח / דף ע"ח) אמרו וכולן מקרא אחד דרשו והביאו פסוק זה
ומיהו דעת רבינו דלאו דברי קבלה נינהו דא"כ הו"ל למימר עד דאתא יחזקאל מאן אמרה
אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא
א"ו מאן דאסר סבר דבכלל זונה דקרא היא וילפינן לה מקרא דיחזקאל דאי לאו יחזקאל לא הוה אסר להו
ובפירוש אמרו בגמרא בפרק הבע"י גבי גיורת פחותה מבת שלש שנים הכא אין סופה להיות זונה תחתיו +בגמרא איתא הכא סופה להיות זונה תחתיו ופרש"י בתמיה+
ואמרו שם (דף ס"א) וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות ולא פליג בין גדולה בין קטנה אלמא משום זונה אסרינן להו ובכלל זונה דקרא הוא
וזה דעת רש"י ז"ל וטעמא משום דזונה דקרא פגומה קאמר וכמ"ש רבינו למטה והרשב"א הסכים לדעת הר"א ז"ל ונראין לי דברי רבינו ורש"י ז"ל עיקר:

10.2

הערה על "רשב"י":

בסוגייתנו נפסק על ידי רב נחמן בר יצחק שלא כרשב"י.
ראה בספר "בן יוחאי", דלת מ"א, עמוד ז, שבאמת קשה שאין הלכה כרשב"י, למרות שריב"ל כן קבע כמותו. וגם בגלל העיקרון שתמיד הלכה כרשב"י בברייתא כאשר מוזכר שמו המלא - רבי שמעון בן יוחאי.
[ואולי בגלל שרבים חולקים עליו - כמו שכתבתי לעיל.]

אבל הוא עונה על כך בדלת נ"א על מסכת קידושין דף עח, עמוד ל: הגירסא היא "רבי שמעון" ולא רשב"י - וכן במסכת יבמות דף ס [ומוכיח זאת מהירושלמי]. ולכן הלכה כרבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב ורבי יוסי נגד רבי שמעון.

ואין סתירה לכלל שתמיד הלכה כרשב"י בברייתא.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר