סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 978
"וכבוד עשו לו (לחזקיהו) במותו מהו הכבוד מלמד שהושיבו ישיבה על קברו"
בבא קמא יא ע"א
רש"י – "ישיבה" תלמידים לעסוק שם בתורה.
תוס' אמרים כך: "לא על קברו ממש אלא בריחוק 4 אמות וליכא לועג לרש".
אנו יודעים שאסור לומר דברי תורה על קבר משום לועג לרש, הנפטר אינו יכול לשוח בדברי תורה מה שנא' על קברו הכוונה בריחוק 4 אמות.
החת"ס משתמש בדברי תוס' אלו כדי ליישב את קושיית רע"א במס' סנהדרין. הגמ' במס' סנהדרין עא. אומרת בענין בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות א"ר יהונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו.
שואל הגרע"א 2 שאלות:
א) בשו"ע יור"ד בסי' ס' ס"ד נפסק שאסור לשבת על קבר משום שהקבר אסור בהנאה.
ב) הגמ' אומרת שרבי יהונתן היה כהן, כך מבואר בכמה מקומות בש"ס כיצד א"כ יכל ר' יהונתן לומר אני ראיתיו וישבתי על קברו.
אומר החת"ס שדברי תוס' אצלנו יכולים לשמש תרוץ לקושיותיו של רע"א. כאשר נא' על חזקיה שהושיבו ישיבה על קברו מסבירים תוס' שהכוונה בריחוק ד' אמות כך גם בענין רבי יהונתן המעיד שהוא ישב על קברו של הבן סורר ומורה הכוונה בריחוק ד' אמות ומיושבות קושיות רע"א.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
