הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"חיסורי מחסרא"?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין נ ע"א-ע"ב
אביי מתרץ לטעמיה:
המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - אינן מקודשות,
הא אחת מאשה ובתה מאשה ואחותה - מקודשת,
ואם אמר הראויה לביאה תתקדש לי - אינה מקודשת,
ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות,
וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה לי מכם תתקדש לי,
ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.
ורבא מתרץ לטעמיה:
המקדש אחת מאשה ובתה או אחת מאשה ואחותה, נעשה כמי שקידש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת ואינן מקודשות,
ומעשה נמי בחמש נשים ובהם שתי אחיות, וליקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הרי כולכם ואחת משתי אחיות מקודשות לי בכלכלה זו, ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.
לפי אביי:
ציטוט המשנה:
בסוגריים מרובעים - התיקון של אביי,
בסוגריים עגולים - השמטה/מחיקה
1.
מתני'. המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - אינן מקודשות.
1.1
תוספת:
[הא אחת מאשה ובתה מאשה ואחותה - מקודשת.]
המלה "הא" בארמית. או שכל המשפט הנ"ל הוא פירוש של הגמרא,
או שרק המלה "הא" השתבשה והיה צריך להיות"אבל" או "ואם אמר".
2.
תוספת למשנה:
[ואם אמר הראויה לביאה תתקדש לי - אינה מקודשת]
תוספת מקרה. במקום "ואם" אפשר לומר "אבל".
3.
ומעשה [נמי] בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים,
התוספת של "נמי" היא של הגמרא [לשון ארמית]
3.1
השמטה:
(ושלהן היתה ושל שביעית היתה,)
ואולי מדובר רק בקיצור לשון.
4.
ואמר (הרי) [הראויה לי מ...] כולכם [תתקדש] (מקודשות) לי
4.1
השמטה:
(בכלכלה זו, וקיבלה אחת מהן ע"י כולן,)
ואולי מדובר רק בקיצור לשון.
5.
ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.
6.
המשך:
ציטוט המשנה:
בסוגריים מרובעים - התיקון של רבא,
בסוגריים עגולים - השמטה/מחיקה
תוספת מקרה לפתיחת המשנה:
[המקדש אחת מאשה ובתה או אחת מאשה ואחותה נעשה כמי שקידש]
6.1
ציטוט מה שמובא ברישא של המשנה:
(המקדש) אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - [ו]אינן מקודשות.
7.
ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים,
7.1
השמטה:
(ושלהן היתה ושל שביעית היתה,)
ואולי מדובר רק בקיצור לשון.
8.
תוספת:
ואמר הרי כולכם [ואחת משתי אחיות) מקודשות לי בכלכלה זו,
8.1
השמטה:
(וקיבלה אחת מהן ע"י כולן,)
ואולי מדובר רק בקיצור לשון.
9.
ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.
10.
גם לפי אביי וגם לפי רבא מדובר בתיקוני גירסא משמעותיים מאד במשנה, שחלקם מתאימים להגדרה של "חיסורי מחסרא" [במקומות לעיל שהוספתי את הביטוי "אבל"]
11.
וקצת קשה, שלא מצאתי בפרשנים מי שמזכיר בסוגייתנו את הביטוי "חיסורי מחסרא", אלא רק בהערה "קטנה" ב"מתיבתא", דף נב עמוד ב, הערה א.
12.
אמנם קצת רמוז כאן:
חידושי הרשב"א מסכת קידושין דף נא עמוד ב:
הא דמתרץ אביי מתני' ומפיק לה מפשטה ואוקמה בדאמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי,
היינו דוקא אליבא דרב ששת דאמר את וחמור לא קנה
אבל לר"נ דאמר קנה וקי"ל כותיה מתני' כפשטה אתיא בדאמר כולכם ואפ"ה נכריות מקודשות דאת וחמור קנה,
ועל כן כתב רבינו אלפסי ז"ל משנתינו כצורתה ולא משש להביא תירוציה דאביי,
ורב דלא נקיט בידיה אלא תלת כדאיתא לקמן משום דמספקא לי' אי כתירוציה דאביי או כתירוציה דרבא היינו משום דרב אית לי' כרב ששת
13.
מכל הנ"ל משמע שכל סוגייתנו נערכה על ידי "עורכי הגמרא" שגם לתיקוני גירסא קיצוניים לא התייחסו כאל "חיסורי מחסרא".
13.1
כנראה שעורכי הגמרא לא התכוונו כלל לומר ש"רבי" - עורך המשנה - התכוון לתיקוני הגירסא של אביי ורבא [לפי מי שמגדיר כך את המשמעות של "חיסורי מחסרא"].
13.2
אלא נמצאנו למדים שבסמכותם של הפוסקים ו/או של "עורכי הגמרא" "לשבש" לחלוטין את לשון המשנה כדי להתאימה לפסיקתם!!!
