סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"משנה לא זזה מלשונה"  

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין נ ע"א

מתני'. המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים - אינה מקודשת;
כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה.
על מנת שאין עליה מומין, ונמצאו בה מומין - אינה מקודשת;
כנסה סתם, ונמצאו בה מומין - תצא שלא בכתובה,
שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים.
גמ'. ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא!
הכא קידושין איצטריכא ליה - תנא כתובות אטו קידושין,
התם כתובות איצטריכא ליה - תנא קידושין אטו כתובות.

הביטוי "ותנן נמי גבי... כי האי גוונא" - כ-12 מופעים בש"ס
ולגבי ברייתא, הביטוי "ותנן נמי גבי... כי האי גוונא" - כ-5 מופעים בש"ס

ראה מה שכתבתי על מסכת כתובות דף עב:

בגמרא:

מתני'. המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים - אינה מקודשת;
כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה.
על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה מומין - אינה מקודשת;
כנסה סתם, ונמצאו בה מומין - תצא שלא בכתובה.
כל המומין הפוסלין בכהנים - פוסלין בנשים.
גמ'. ותנן נמי גבי קדושין כי האי גוונא!
הכא כתובות איצטריכא ליה - תנא קדושין אטו כתובות,
התם קדושין אצטריכא ליה - תנא כתובות אטו קדושין.

1.
משנתנו שנויה גם:

משנה מסכת קידושין פרק ב משנה ה:

[*] המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה
על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת
כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה
כל המומין הפוסלים בכהנים פוסלים בנשים:

2.
ובמסכת קידושין על המשנה הגמרא מתייחסת בקצרה מאד - ואותו קטע מובא גם בסוגייתנו - לעיל.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף נ עמוד א:

גמ'. ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא! הכא קידושין איצטריכא ליה - תנא כתובות אטו קידושין, התם כתובות איצטריכא ליה - תנא קידושין אטו כתובות.

ושם בגמרא לא מובא כל הדיון אודות המשנה [המשותפת] כמו הדיון בהמשך הגמרא בסוגייתנו.

3.
הגמרא בשתי הסוגיות מציינת שהמשנה מתייחסת גם לקידושין וגם לכתובה בשני המקומות "אטו", כלומר, כתבה את דיני כתובה במשנה במסכת קידושין בגלל הקידושין, ולהיפך - במסכת כתובות - בסוגייתנו.

4.

רש"י מסכת כתובות דף עב עמוד ב:

כי האי גוונא - משנה זו שנויה בקדושין בפרק האיש מקדש ומאי שנא דסתמה רבי תרי זימני.

רש"י מדגיש ששאלת הגמרא היא על "רבי", מדוע הוא כתב את אותה "סתם משנה" פעמיים בש"ס.

4.1

לכאורה משמע מדברי רש"י, ש"רבי" קבע משניות מסויימות באופן של "סתם משנה" כדי ללמדנו כיצד הוא פוסק. ולכן הגמרא מקשה, מדוע "רבי" היה צריך לפסוק את אותו פסק פעמיים בש"ס.

4.2

הכא - דמכילתין דהכא בכתובות קאי איצטריך ליה למיתנייא משום כתובות כדקתני סיפא תצא שלא בכתובה.
תנא קדושין - רישא דמתניתין אינה מקודשת.
אטו כתובות - איידי דנקטה משום כתובות.

רש"י מסביר את תשובת הגמרא, ומדגיש שלשון הגמרא "תנא קידושין" - אין הכוונה שהמשנה נכתבה במסכת קידושין... אלא שהמשנה כתבה את הדין של קידושין ברישא של המשנה...

5.

שיטה מקובצת מסכת כתובות דף עב עמוד ב:

גמרא ותנן נמי גבי קדושין כה"ג. מדנקט הכי ולא אתמוהי קא מתמה תנינא חדא זימנא בקדושין
משמע לכאורה דקא מתמה דאמאי תצא הכא ובקדושין בחדא גונא דהכא הוה ליה לאקדומי דין כתובה ברישא דהיינו עיקר מכילתין

הוא מקשה, מדוע הגמרא לא השתמשה בביטוי "תנינא חדא זימנא", הרי זוהי מהות הקושיה בסוגייתנו "ותנן נמי גבי קידושין..."

וקצת קשה לי, שהרי הביטוי הנ"ל מתאים רק כשמקשים מתנא על אמורא ולא כשמקשים ממשנה על משנה אחרת.

6.

בכל אופן מכח שאלתו הוא רוצה להסביר שאין קושיית הגמרא על "ייתור" אחת המשניות [כי אז היה ראוי לגמרא להשתמש באמת בקושייתה במונח "תנינא חדא זימנא"],
אלא שאלת הגמרא היא, מדוע "רבי" לא בחר לכתוב את דין משנתנו בקשר לקידושין בלבד במשנה שבמסכת קידושין, ואת הדין אודות דיני כתובה היה צריך לכתוב רק במשנתנו - מסכת כתובות בלבד..., כלומר, היה צריך לנתק בין שני הנושאים במשנה!

7.
ולפי זה תשובת הגמרא היא:

ומשני הכא בכתובתה איצטריכא ליה כו' והא דנקט הכא קדושין ברישא היינו משום דבהאי לישנא קבלה רבי והיתה שגורה בפי התלמידים ורצה לשנותה הכא והתם בלשון השגור בפי התלמידים:

כלומר, "רבי" קיבל את לשון המשנה מרבותיו במסורת ובאותו לשון הוא שיבצה בשתי הסוגיות. אולי אפשר להסביר את דבריו כך: כשתלמידי הישיבה למדו את המשניות שהיו לפניהם ולפני שהוכרע אופן כתיבתם, הם למדו לפי נושאים והשוו בין כמה נושאים דומים - כמו קידושין וכתובה, ומכיוון ששהנושא במשנתנו כך נלמד [="והיתה שגורה בפי התלמידים"] לא רצה רבי להפריד ביו שני חלקי המשנה!

8.

ובלשון הריטב"א "ומשנה לא זזה מלשונה", דומה לביטוי הנפוץ יותר "משנה לא זזה ממקומה":

חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף נ עמוד א:

ותנן נמי בכתובות כי האי גוונא כו' עד התם כתובות איצטריכא ליה תנא קידושין אטו כתובות.
איכא דקשיא ליה אם כן ליתני התם כתובה ברישא דהוי עיקר התם,
ולאו מילתא היא ושתי תשובות בדבר,
חדא דהא דהכא קתני תנא מעיקרא והיא שגורה בפי התלמידים ולא בעי התם לשבושה ומשנה לא זזה מלשונה,
ותו דכיון שהקדושין קודמין לעולם לכתובה במעשה ראוי להקדימם גם כן בדיבור, ותו לא מידי.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר