סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ותסברא הא מתרצתא? הא משבשתא היא 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין מז ע"ב

 

מיתיבי: האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך,
והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד,
אם נשתייר הימנו שוה פרוטה - מקודשת,
ואם לאו - אינה מקודשת;
ובמלוה, אף על פי שלא נשתייר הימנו שוה פרוטה - מקודשת,
רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: מלוה הרי היא כפקדון;
עד כאן לא פליגי,
אלא דמר סבר: מלוה אע"ג דלא נשתייר הימנה שוה פרוטה,
ומר סבר: נשתייר הימנה שוה פרוטה - אין, ואי לא נשתייר הימנה שוה פרוטה - לא,
אבל דכולי עלמא מקדש במלוה - מקודשת!
אמר (ליה) רבא: ותסברא הא מתרצתא? הא משבשתא היא.
האי פקדון היכי דמי?
אי דקביל עליה אחריות, היינו מלוה!
אי דלא קביל עליה אחריות,
אי הכי, אדתני סיפא: ובמלוה, אע"פ שלא נשתייר הימנה שוה פרוטה - מקודשת,
ניפלוג וניתני בדידה: במה דברים אמורים - שלא קבלה עליה אחריות, אבל קבלה עליה אחריות, אע"ג דלא נשתייר הימנה שוה פרוטה - מקודשת!
אלא תריץ הכי: ובמלוה, אע"פ שנשתייר הימנה שוה פרוטה - אינה מקודשת,
ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ: מלוה הרי היא כפקדון. 

1.

רבא מיישב את הקושיה על רב מהברייתא בכך שהוא טוען שגירסת הברייתא משובשת, והוא מוכיח זאת מתוכן הברייתא עצמה.

2.

בסוף העניין אומר רבא "אלא תריץ הכי: ובמלוה, אע"פ שנשתייר" כלומר, יש לגרוס בברייתא "אע"פ שנשתייר" במקום מה שכתוב במקור "אע"פ שלא נשתייר".

["תריץ הכי" - האם תמיד מדובר ב"תיקון גירסא"?]

3.

כלומר, יש "להפוך" לגמרי את הגירסא, ובמקום "כן" לומר "לא". "תיקון" כזה לא דומה לביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני" שכוונתו לפעמים שיש לשנות את הדין/מקרה מחיובי לשלילי, אבל תמיד מובא בתוספת משפט קישור.

4.

על המושג "משבשתא" באופן כללי ראה מה שכתבתי על מסכת יבמות דף נח

בגמרא:

אמר רבא: ותסברא דהא מתרצתא היא? והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: +במדבר ה'+ מבלעדי אישך - מי שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל!

רק בעניין נקודתי אחד בסוגיה:

5.
הגמרא רוצה לתלות את המחלוקת אם יש חופה לפסולות במחלוקת תנאים.

6.
בשלב הנ"ל בסוגיה, הגמרא מצטטת משנה ממסכת סוטה להוכיח שיש חופה לפסולות.
על כך מגיב האמורא רבא ואומר שאולי המשנה לא "מתרצתא", כי לא מתאים לברייתא שהביא רבי אחא בר חנינא מדרומא!

7.
וקשה מאד, כיצד דוחים משנה מפני ברייתא?

7.1
אלא אם כן נאמר שהביטוי "אתא ואייתי מתניתא בידיה" מעיד שמדובר בברייתא מאד מהימנה!

7.2
גם בגלל שהאמורא רבי אחא בר חנינא [שחי בדרום ארץ ישראל] היה לו מעמד מיוחד, ודבריו נחשבו מקובלים כנראה ממסורת עתיקה [למרות שחי בדור השלישי של האמוראים], ומצינו בשני מקומות בש"ס שמקשים מדבריו על אמורא אחר [דבר שלא מקובל בש"ס].

8.
לגבי ברייתות מסויימות מוזכר בש"ס ביטוי ישיר יותר - "משבשתא היא", ואילו כאן - שמדובר במשנה - נאמר "רק" בלשון עקיפה - וכי היא "מתרצתא"?.

הביטוי "מתרצתא היא" [בלשון תמיהה] מובא בש"ס 5 פעמים בלבד.
הביטוי "משבשתא היא" [על נגזרותיו] מובא בש"ס כ-7 פעמים בלבד.

במקור אחד שני הביטויים מוזכרים יחד:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מז עמוד ב:

אמר (ליה) רבא: ותסברא הא מתרצתא? הא משבשתא היא.

כלומר, ברור שביטויים אלה הינם חריגים ומשתמשים בהם לעיתים נדירות.

9.
בהמשך הסוגיה הגמרא מיישבת את לשון המשנה. זאת אומרת שרק רבא חשב שהיא "משובשת".
ולכן אולי הביטוי הוא דווקא - בסימן שאלה - "מתרצתא"? ולא "משבשתא" - שמובא בדרך כלל כתרוץ.

10.

לגבי העניין של "משבשתא היא" האם אומרים אותו גם לגבי משנה [מפאת חשיבות מקור זה אני מצטט את כולו]:

יד מלאכי כללי התלמוד כלל תעח:

משבשתא היא, אמרינן בכולה תלמודא על הברייתא, ויש לי לחדש שגם על המשנה מצינן למימר משבשתא היא מדאמרינן בפרק ר"ע [דף] פ"ו א' מאן דלא מוקי כתנאי תנא רישא טהורה וכו' ופי' רש"י מאן דלא מוקי כתנאי דדחיק ומוקי מתני' בתרי טעמי או משבש לה ומפרש לה דלא לאוקומי כתנאי משבש לה ואמר משבשתא היא ותני בה טהור ומאן דמוקי לה כתנאי דניחא ליה לאוקומי כתנאי מלמימר משבשתא היא וכו' ע"כ
הרי מבואר מדברי רש"י דמצינן למימר משבשתא היא אף במשנה
הן אמת דמדברי התוס' שם משמע דס"ל דמאן דלא מוקי כתנאי ותני טהורה לאו משום דמשבש לה למתני' ומגיה טהורה אלא דבלאו הכי איכא מאן דתני טהורה ואיכא מאן דתני טמאה וכו'
ונלע"ד דמה שפירשו התוספות כן ולא בחרו בדברי רש"י לאו משום דפליגי על רש"י ז"ל וסברי דלא אמרינן משבשתא במשנה דא"כ הוו מייתו פירש"י לאפלוגי עליה או הוו מפרשי טעמייהו בהדיא דלא מצי משבש לה משום דמשנה היא
אלא הכוונה היא דדוחק הוא לומר דמשבש לה למתני' לבלי חוק רק משום דבעי לאוקומא כולה מתני' אליבא דחד תנא
אמנם דמצי משבש לה למתני' שניהם שוים לטובה דמצי משבש לה וכן נראה ביומא [דף] ע"א א' דקאמר ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתני'.
איברא דהדוחה מצי שפיר למדחי ולומר דאין משם ראיה דמצינן לשבש המשנה משום דכוונת המקשה היא לומר שאין לנו לשבש לא המקרא ולא המשנה אבל מכיון דגלית אדעתך לשבש טפי אית לן לשבש מתני' מלשבש המקרא ואיך שיהיה האמת יורה דרכו דאף במשנה יכולים אנו לומר משבשתא היא כאשר פתר לנו רש"י ז"ל בההיא דפרק ר"ע
וכן כתב בערכין [דף] כ"ט א' דאיתא התם מאי חזי דאפכת מתני' מקמי ברייתא ניפוך ברייתא מקמי מתני' רב גמריה גמור ע"כ ופירש"י דרביה אגמריה דמתני' משבשתא היא
וכ"כ התוס' להדיא בפ"ב דנזיר [דף] י' ב' ד"ה ב"ש דכמה משניות משובשות ומשנינן להו בחסורי מחסרא וכן מצאתי בספר כריתות לשון למודים ש"ג כלל ק"ד שכתב וז"ל כשמקשה ממשנה או מברייתא מתקן אותה קודם כי היכי דלא לימרו משבשתא היא והדר פריך מינה וכו' ע"כ הרי מבואר דמסכים הולך עם רש"י ז"ל דגם במשנה הוו מצי למימר משבשתא היא אי לאו דמתקן לה ברישא,
וזה חזיתי ואספרה שראיתי להמגיה שם שכתב וז"ל נ"ל דטעות נפל בספרים דא"א לומר על שום משנה משבשתא היא דהא הרבה משניות אף על פי דאין הלכה כמותם מ"מ משנה לא זזה ממקומה וזה ברור ואפשר דלשון משבשתא חוזר על הברייתא לחוד ואם לא כן הול"ל מתקן אותם דהוה קאי אתרווייהו עכ"ל
ולדידי חזי לי דזה המגיה לא דק ואישתמיטו מיניה דברי רש"י הנ"ל,
גם מה שכתב דאי אפשר לומר על שום משנה משבשתא היא משום דמשנה לא זזה ממקומה אינו כלום דהא אף על ברייתא קאמר בגמ' דקידושין [דף] כ"ה א' משנה לא זזה ממקומה יע"ש, ואם הדבר זה מעכב מלומר משבשתא היא גם בברייתא מעתה לא הוה לן למימר משבשתא היא
ומה שהכריח עוד ואמר דאי קאי גם על המשנה הול"ל מתקן אותם בלשון רבים אין זה הכרח כלל דכיון דאו או קתני שכתב בזה הלשון כשמקשה ממשנה או מברייתא וכו' יצדק שפיר לכתוב אחריו לשון יחיד אף כי הם שנים וכלשון הזה מצינו בעירובין [דף] נ"ז ב' בלשון המשנה דקתני היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו הרי דאע"פ שהזכיר ב' דברים קאמר מבליעו בלשון יחיד משום דקתני חד מינייהו בלשון או ואחרים זולתו שכעת איני זוכר איה מקום כבודם וגם בלשון המקרא מצינו דוגמתו ואיש או אשה כי יהיה בו נגע וכו' איש או אשה אשר יעשה את הרע וכן פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום ואחרים מלבד אלה,
ובר מן דין הנה מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לגיטין דף ו' א' שכתב בהדיא כדברי הכריתות אלה דעלה דאקשינן שם בגמרא תנן המביא גט ואינו יכול לומר וכו' והוינן בה וכו' הקשה הוא ז"ל דאמאי איצטריך תלמודא להאריך ולומר והוינן בה וא"ר יוסף בלא הויה ובלא פירוקא דרב יוסף הוה מצי לאקשויי שפיר מגופה דמתני' ותירץ ב' תירוצים וז"ל בתירוצא בתרא ועוד יש לי לומר דע"כ איצטריך למימר הכי
כי היכי דלא לידחי רב דמשבשתא וכו' ולפיכך על כרחין איצטריך לפרוקה כדפרקה רב יוסף והדר מותיב מינה וזה נראה לי עיקר ושיטה זו פשטה בהרבה מקומות בתלמוד עכ"ל
והוסיף שנית ידו בחדושיו לגיטין דף ה' ד' וכתב דאורחא דתלמודא הוא כשמביא מתני' או מתניתא דמהדר לפרושא והדר מותיב מינה והוא מן הטעם שפירש איהו גופיה בגיטין כי היכי דלא לימרו משבשתא היא וכן יש ללמוד עוד מדברי הר"ן שהביא מוהריק"א בכלליו וכה אמר בתוך לשונו שאין זו שיטת הגמרא לשבש ברייתא או משנה אלא היכא דמשבשתא הוא, ע"כ לענייננו אתה הראת לדעת דאין להשגיח כלל על דברי המגיה שבספר כריתות כיון שמצינו לגאוני עולם הלא המה רש"י והתוס' והרשב"א והר"ן ומוהריק"א שכתבו בהדיא דגם על משנה שייך שפיר למימר משבשתא היא כאמור וכן מצאתי עוד בתשובת ר' שרירא גאון שהביא בספר יוחסין דף ק"י א' בדפוס קראקא וז"ל שם והיכא דאשכחינן במתניתין מילתא משבשתא עד ואי אית בה במתני' שבשתא וכו' ע"ש וכ"כ מהר"י ן' וירגא בשארית יוסף נתיב הקושיא כלל י"ז ומן התימה דאישתמיט כלל זה גם ממוהר"י חאגיז בהלק"ט ח"ב סי' ק"ו וממהר"ר אברהם ישראל נר"ו בח"ג ממשאת משה למר אביו דף ס' א' ע"ש:



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר