סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

המחלוקות אם שליח נעשה עד / "איפוך"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין מג ע"א-ע"ב

 

איתמר, רב אמר: שליח נעשה עד, 
דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד. 
מ"ט דבי רבי שילא? 
אילימא משום דלא א"ל הוי לי עד, 
אלא מעתה, קידש אשה בפני שנים ולא אמר להם אתם עדיי, ה"נ דלא הוו קידושי? 
אלא, רב אמר: שליח נעשה עד, אלומי קא מאלימנא למילתיה; 
דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד, כיון דאמר מר: שלוחו של אדם כמותו, הוה ליה כגופיה. 
מיתיבי: אמר לשלשה צאו וקדשו לי האשה - אחד שליח ושנים עדים, דברי ב"ש; 
וב"ה אומרים: כולם שלוחין הן, ואין שליח נעשה עד; 
עד כאן לא פליגי - אלא בשלשה, 
אבל בשנים - דברי הכל לא! 
הוא דאמר כי האי תנא; דתניא: 
רבי נתן אומר, בית שמאי אומרים: שליח ועד אחד, 
וב"ה אומרים: שליח ושני עדים. 
ורב כבית שמאי? איפוך. 
ורב אחא בריה דרבא מתני איפכא, 
רב אמר: אין שליח נעשה עד, 
דבי ר' שילא אמרי: שליח נעשה עד. 
והילכתא: שליח נעשה עד. 
אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה - הן הן שלוחיו, הן הן עדיו; 
וכן בגירושין וכן בדיני ממונות... 

מבנה הסוגיה:

1.

מובאה-ציטוט של מחלוקת אמוראים:

איתמר, רב אמר: שליח נעשה עד,
דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד.

1.1

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי שילא
רבי שילא -
תנא בדור השלישי. מינוהו שופט על פי הקיסר. מסופר שנעשו לו נסים לאחר שהלשינו עליו (ברכות נ"ח ע"א), ואליהו בא להצילו (שם). רבן שמעון בן גמליאל (אבי רבי) מסר משמו (תוספתא כלים פ"ד ט').

1.2

אבל ברור שבסוגייתנו מדובר באמורא רב שילא בן דורו של"רב".

1.3

ואולי מדובר אמנם בתנא "רבי שילא", אלא שדבריו בסוגיה הובאו על ידי תלמידיו - "דבי רבי שילא".

2.

מ"ט דבי רבי שילא?

הגמרא מבררת את טעמו של "דבי רבי שילא".

2.1

מדוע הגמרא לא פתחה בבירור טעמו של רב שמוזכר ראשון במחלוקת?

2.2

אולי כי סברת רב ברורה ומוסכמת יותר.

2.3

או אולי מפני ש"תנא דבי רבי שילא" קודמים מבחינה כרונולוגית לרב - לפי האמור לעיל בסעיף 1.3.

3.

העלאת אפשרות הסבר:

אילימא משום דלא א"ל הוי לי עד,

אולי כי צריך מינוי מפורש לשליח על מנת שיוכל לשמש גם כעד על הפעולה שהוא מבצע.

3.1

הגמרא דוחה:

אלא מעתה, קידש אשה בפני שנים ולא אמר להם אתם עדיי, ה"נ דלא הוו קידושי?

ברור לגמרא שעדים כשרים לעדות גם ללא מינוי מפורש מצד אחד מבעלי הדבר.

3.2

אולי ניתן לומר שגם בדרך כלל זוהי המשמעות של הביטוי "אלא מעתה" - תמיהה מדין שנחשב כדין פשוט ומקובל.

4.

הגמרא מנמקת באופן אחר את המחלוקת:

אלא, רב אמר: שליח נעשה עד, אלומי קא מאלימנא למילתיה;

סברת רב: אמנם הדין הוא פשוט - כבסעיף 2+3.1 - אלא שרב בא "רק" לתת תוקף חזק יותר לעד שהינו גם השליח לביצוע הפעולה [ראה בפרשנים].

5.

ובדברי רבי שילא יש חידוש:

דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד, כיון דאמר מר: שלוחו של אדם כמותו, הוה ליה כגופיה.

השליח נחשב כמשלח עצמו, ולכן אינו יכול להעיד מפני שזוהי גזירת הכתוב, שבעל הדבר פסול לעדות.

5.1

הפרשנים מרחיבים מאד בעניין זה ובעניין המחלוקת בין רב לדבי רבי שילא; ובגדרי השליחות.

6.

הגמרא מקשה על רב:

מיתיבי: אמר לשלשה צאו וקדשו לי האשה - אחד שליח ושנים עדים,
וב"ה אומרים: כולם שלוחין הן, ואין שליח נעשה עד;
עד כאן לא פליגי - אלא בשלשה,
אבל בשנים - דברי הכל לא!

הקושיה היא גם מדברי בית הלל וגם מדברי בית שמאי.

7.

והגמרא מיישבת:

הוא דאמר כי האי תנא; דתניא:
רבי נתן אומר, בית שמאי אומרים: שליח ועד אחד,
וב"ה אומרים: שליח ושני עדים.

רב סובר שהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל היא כפי גירסת רבי נתן שמסר את המחלוקת ביניהם באופן שונה.

7.1

הגמרא שואלת שאלת ביניים:

ורב כבית שמאי?

האם יתכן שרב פוסק כבית שמאי?

7.2

כנראה שהכלל של "רב תנא הוא ופליג" לא מיושם כשמדובר שרב פוסק נגד בית הלל.

7.3

מיישבת הגמרא:

איפוך.

כלומר, יש להפוך את השמות בציטוט שמביא רבי נתן את המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי - לעיל בסעיף 7, ויוצא שרב פוסק כבית הלל.

7.4

ורב אחא בריה דרבא מתני איפכא,
רב אמר: אין שליח נעשה עד,
דבי ר' שילא אמרי: שליח נעשה עד.

רב אחא הופך את שמות החולקים - רב ודבי רבי שילא, וזאת כדי ששיטת רב תתאים לשיטת בית הלל גם לפי הגירסא הבסיסית בציטוט המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי - לעיל בסעיף 6, וגם לפי סעיף 7-7.1.

8.

והילכתא: שליח נעשה עד.

אולי ה"והלכתא" נועדה להכריע את ההלכה בלי להיות תלוי בגירסאות השונות לגבי המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי ובמחלוקת בין רב לדבי רבי שילא.

9.

המשך הגמרא:

אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה - הן הן שלוחיו, הן הן עדיו;
וכן בגירושין וכן בדיני ממונות.

רבא בשם רב נחמן פוסק ומרחיב לפי הכלל ששליח נעשה עד - כפי שהוכרע ב"והלכתא" - לעיל בסעיף 8.

10.

יש אומרים שיש גירסא שלא מובאת בה ה"והלכתא" לעיל בסעיף 8, וההלכה נפסקה ששליח נעשה על על סמך ההכרעה כאן של רבא בשם רב נחמן [ראה "רבנן סבוראי" לרב זיני, עמוד 131].

11.

המשך הגמרא:

וצריכא;
דאי אשמעינן בקידושין, משום דלמיסרה קאתי,
אבל גירושין - ניחוש שמא עיניו נתן בה;
ואי אשמעינן גירושין, משום דאיתתא לבי תרי לא חזיא,
אבל ממונא - אימא הני מיפלג פלגי,
צריכי.
מאי קסבר?
אי קסבר: המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים,
הני נוגעים בעדות נינהו,
דאי אמרי לא פרעניה, אמר להו פרעוני!
אלא לעולם קסבר: המלוה את חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדים,
ומגו דיכלי למימר אהדרינהו ללוה, יכולין למימר פרעניה למלוה.
והשתא דתקון רבנן שבועת היסת, משתבעי הני עדים דיהיבנא ליה, ומשתבע מלוה דלא שקיל ליה, ופרע ליה לוה למלוה.

12.

מכל מהלך הסוגיה לעיל משמע שהדיון בסוגייתנו נערך על ידי עורך הגמרא עצמו בכך שהוא מביא מסורות שונות לגבי המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי ולגבי המחלוקת בין רב לדבי רבי שילא.

13.

ויותר מכך נראה לי לומר דבר חדש: לא מדובר באמת במחלוקת היסטורית מה אמר כל אחד מבעלי המחלוקת [בית שמאי ובית הלל; רב ודבי רבי שילא], אלא מדובר בכך שרשאי "עורך הגמרא" [וכן גם עורך המשנה וגם עורך הברייתא] לשנות את שמם של בעלי המחלוקת כדי להתאימם להלכה ולכללי ההלכה שנקבעו על ידי עורך הגמרא [ולכללים שנקבעו על ידי עורך המשנה ועורך הברייתא].
הרחבנו על כך במקום אחר לגבי הכלל של "הלכה כרב באיסורים" ו"הלכה כשמואל בדיני".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר