סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנא ושייר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין מ ע"א

 

בשילוח הקן נמי כתיב: +דברים כב+ למען ייטב לך והארכת ימים ליתני נמי הא! תנא ושייר.

תני תנא אלו דברים, ואת אמרת תנא ושייר!

1.

הכלל הכללי הוא שמשנה שיש בה רשימת דוגמאות/דינים לא מחייב שאין דוגמאות נוספות לאותו דין/כלל שמוזכר במשנה, אלא שהמשנה שיירה אותם.

2.

מסוגייתנו מוכח שאם הניסוח במשנה הוא בלשון "אלו דברים..." אזי הרשימה שמובאת אחריו היא רשימה סגורה ואין דוגמא נוספת לדין/לכלל שבמשנה.

3.

רק לצורך עיון כללי מובא להלן סיכום הכללים לגבי הכלל של "תנא ושייר":

של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי:

קיט. כתב בהליכות עולם (שער ג' פ"ב אות ג'): דרך המשנה והברייתא דתני מילי טובא ושייר, דתנא לאו כרוכלא הוא דליחשיב וליזל.
ודוקא טפי מחד, אבל חד לא משייר, ומאי דקתני דוקא קתני, וכדפריך בכל מקום [דאומר תנא ושייר] מאי שייר דהאי שייר,
והטעם כיון דטרח התנא למיתני כולהו מילי, לא הוה משייר חדא [דשיורא דחד מילתא לאו שיורא הוא].

3.1

והיכא דקתני מנינא או 'אלו', מוכח בכמה דוכתין דלא אמרינן תנא ושייר.

בפרק קמא דקדושין דף טז ב) גבי אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב כו', מתיב רב ששת ארבעה מעניקין כו', ואם איתא ניתני נמי מיתת האב. וכי תימא תנא ושייר והא 'אלו קתני כו''.

3.2

ומיהו איכא דוכתי שאומר תנא ושייר אף על גב דקתני 'אלו': בסוטה פרק אלו נאמרין בכל לשון (לב א), שייר שבועת הדיי[ני]ן ושבועת ביטוי (ראה תוספות בשבועות לט א ד"ה ואלו), וכן במקומות אחרים.

והתוספות (יבמות דף פד ב ד"ה אלא) העלו שצריך לחלק,

3.3

דכל היכא דתני ענינים רבים, אמרינן תנא ושייר, אף על גב דקתני 'אלו', כגון הך סוטה,
אבל כי לא תני ענינים רבים וקתני 'אלו', לא אמרינן תנא ושייר, כגון הך דקידושין ודכוותה.

3.4

וכן גבי מנינא, יש מקומות דתנא ושייר אף על גב דקתני מנין, בפרק החולץ (יבמות דף מ ב), תני רבי חייא [ארבע] מדברי תורה וארבע שניות להן מדברי סופרים,
ומסיק התם בגמרא דתנא ושייר.
וכיוצא בו במקומות רבים,

וזה צריך (לענין) [לעיון] הלכה, יעויין שם בתוספות פרק קמא דקידושין (שם, ד"ה והא) עכ"ל (הליכות עולם).

3.5


קכ. וזה - לשון התוספות פרק קמא דקידושין דף טז ב ד"ה והא) גבי ארבעה מעניקים כו', דאמרינן דכל היכא דקתני אלו, לא אמרינן תנא ושייר.
וכתבו [שם התוספות] ובפרק (ב') [ד'] דכתובות דף נא ב ד"ה חמשה) דאף על גב דתני מנין, יש לומר דשייר, אלא היכא דתני כי התם ואי אתה יכול לומר [ארבעה] באחת מהן.

3.6

ובפרק אלו נערות (כתובות דף כט א) כתבו התוספות (ד"ה ועל הכותית) וזה לשונם: אף על גב דבפרק קמא [דקדושין דף טז ב) דייק תנא תני אלו ואת אמרת תני ושייר, הכא דתני בסיפא ואלו שאין להם קנס לא שייך למידק הכי, כדאשכחן בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד א): ואלו פסולין בקודש, ואלו שאין פסולין, ומשייר ברישא ובסיפא.

ובריש פרק אלו הן הלוקין (מכות דף יג א) כתב רש"י ז"ל (ד"ה אלו): אלו לאו דוקא דתני ושייר, ושם אמרינן בגמרא (שם כא ב), תנא תני יש ואת אמרת תני ושייר.

ובפרק קמא דעבודה זרה דף כא א) לוקין טובא, כתבו התוספות ז"ל (ד"ה קסבר): אף על גב דנחית למנינא איכא למימר תנא ושייר, וכן כתבו בפרק הניזקין (גיטין דף נ ב ד"ה אין).

3.7

קכא. כתב הרמב"ן ז"ל בפרק קמא דקדושין דף טז א ד"ה אי משום), ניחא לן לדחוקי מתניתין ולאוקמא כיחידאה, מלמימר תנא ושייר.
כדאשכחן בפרק קמא דבבא קמא דף טו א), ו[סוף] פרק ג' דכתובות דף מא א), אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא, הא מני רבי יוסי הגלילי.
ובפרק בתרא דסוכה דף נד ב), אי משום ערב פסח, לאו שיורא הוא, הא מני רבי יהודא היא.
וכן בפרק שלשה מינין (נזיר דף לח ב).
וכן כתב הרשב"א ז"ל בפרק קמא דבבא קמא דף טו א). כל זה הביא מהר"י קארו ז"ל בכללי תלמוד שלו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר