סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הגדרת הביטוי "הלכה" במשנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין לח ע"ב

 

תנן התם: החדש - אסור מן התורה בכל מקום,
ערלה - הלכה,
והכלאים - מדברי סופרים.
מאי הלכה? אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכתא מדינה;
עולא אמר רבי יוחנן: הלכה למשה מסיני.
א"ל עולא לרב יהודה: בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני, היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים;
דתנן: ספק ערלה בארץ - אסור, בסוריא - מותר,
בחוצה לארץ - יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט,
ואילו גבי כלאים תנן: כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ - אסור, בסוריא - מותר, בחוצה לארץ - יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד; 

הביטוי "מאי הלכה" - 2 מופעים בש"ס כמשמעות בסוגייתנו.
הביטוי "הלכתא מדינה" - מופע יחידאי בש"ס.

1.

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה י:

במה דברים אמורים בנוטע בארץ ישראל שנאמר כי תבאו אל הארץ וגו', אבל איסור ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני שודאי הערלה בחוצה לארץ אסורה וספיקה מותר, ובהלכות מעשר שני יתבאר דברים האסורין משום ערלה ודברים המותרין.

הרמב"ם פוסק כרבי יוחנן שאיסור ערלה תקף גם בחו"ל על סמך "הלכה למשה מסיני". ומדובר בכך, שנחשב כאיסור דאורייתא, ולכן יש להחמיר כשמדובר בספק ערלה.

2.

רדב"ז הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה י:

[י] בד"א בנוטע בא"י וכו'. פ"ק דקדושין (דף ל"ח ב) מייתינן מתני' דתנן החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מד"ס ושיילינן מאי הלכה
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכת מדינה
ור' יוחנן אמר הלכה למשה מסיני
ומסיק דהכי נאמרה הלכתא ודאה אסור ספיקה מותר
והלכה כר' יוחנן והלכה זו בחו"ל:

כהסברנו לעיל בסעיף 1 לפי רבי יוחנן ולא כשמואל שסובר שאיסור ערלה בחו"ל נובע מ"הלכת מדינה" - מנהג שנהגו.

3.

כסף משנה הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה י:

[י] בד"א בנוטע בא"י שנאמר כי תבואו אל הארץ וכו' אבל איסור ערלה בח"ל הל"מ וכו'. בספ"ק דקידושין דף לט) אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן ערלה בח"ל הל"מ
א"ל ר' זירא לר' אסי והא תנן ספק ערלה בא"י אסור ובסוריא מותר בח"ל יורד ולוקט וכו'
א"ל אימא כך נאמרה ספיקה מותר ודאה אסור
ואף על גב דשמואל פליג התם ואמר דלא מיתסרא אלא מהלכות מדינה
הלכה כרבי יוחנן וכן פסק הרא"ש וכן נראה שהוא דעת הרי"ף:

בפשטות, ההלכה בסוגייתנו נקבעה כרבי יוחנן על סמך הכלל הכללי שבמחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל הלכה כרבי יוחנן.

3.1

אבל משמע מה"כסף משנה" שפוסק כרבי יוחנן כי כך משמע מדעות נוספות בסוגייתנו, ומדוע הוא לא מסתמך במפורש על הכלל הכללי שהלכה כרבי יוחנן נגד שמואל?

3.2

ונראה לי להסביר:
המחלוקת בסוגייתנו בין רבי יוחנן ושמואל איננה בסברא או בדין "פרטי" שלהם, אלא מדובר בפרשנות למושג "הלכה" במשנתנו.

וממילא, המחלוקת ביניהם היא במסורת המקובלת.

3.3

ולכן: לפי רבי יוחנן כוונת המשנה בביטוי "הלכה" היא ל"הלכה למשה מסיני",
ולפי שמואל מדובר במנהג [שתוקפו פחות מדין רגיל של איסור דרבנן].

ויתכן שבסוג כזה של מחלוקת לא מחייב הכלל, שהלכה כרבי יוחנן נגד שמואל.

4.

ולעצם העניין, יש לברר כיצד יש מחלוקת עובדתית-היסטורית אם היתה כזאת "הלכה למשה מסיני".

4.1

ונראה לי לחדש: לפי רבי יוחנן מדובר ב"הלכה למשה מסיני" "רגילה" שתוקפה הוא דאורייתא. אבל לפי שמואל מדובר ב"הלכה למשה מסיני" שהיא עצמה קבעה שדין זה יהיה תלוי במנהג שיקבלו עליהם אנשי חו"ל.

וזה מבוסס על דברי הגמרא עצמה שמובאים גם לעיל בדברי ה"כסף משנה": "א"ל אימא כך נאמרה ספיקה מותר ודאה אסור".

5.

לפי הנ"ל אולי ניתן להסביר את סדר הנושאים במשנה:

תנן התם: החדש - אסור מן התורה בכל מקום,
ערלה - הלכה,
והכלאים - מדברי סופרים.

אם לגבי "ערלה - הלכה" מדובר - לפי שמואל - ב"הלכת מדינה" - מנהג שתוקפו פחות משל "דרבנן" - הרי שהדין של ערלה היה צריך להיות אחרון ברשימה - אחרי "והכלאים - מדברי סופרים".

5.1

אבל לפי דברינו לעיל - בסעיף 4.1 - שגם שמואל מתבסס על "הלכה למשה מסיני" הרי שמובן מדוע הדין "ערלה - הלכה" מובא אחרי הדין של " החדש - אסור מן התורה בכל מקום" ולפני הדין "והכלאים - מדברי סופרים".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר