סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חדא ועוד קאמר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין לז ע"ב

 

ביאה ומושב כתיב בהו!
ה"ק: ללמד, שכל מקום שנאמר ביאה ומושב - אינו אלא לאחר ירושה וישיבה, דברי ר' ישמעאל.
אי הכי, אמר לו ר"ע: הרי שבת שנאמר בו מושבות,
וא"ל: שבת ק"ו היא,
נימא ליה: אנא ביאה ומושב קאמינא!
חדא ועוד קאמר ליה:
חדא, דאנא ביאה ומושב קאמינא;
ועוד, דקא אמרת: הרי שבת שנאמר בו מושבות, שבת - ק"ו היא. 

1.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל רעז:

חדא ועוד קאמר, הדרך הוא שאינו אומר כן אלא על מתניתין או ברייתא
ומצאתי מחודש בפרק במה מדליקין דף כ"ו א' דקאמר הכי על דברי אמורא דעלה דתניא שם ר' שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי קבעי תלמודא מאי טעמא ומהדר רבא מתוך שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו וא"ל אביי לימא מר מפני שהוא עף ומשני חדא ועוד קאמר חדא מפני שהוא עף ועוד גזירה שמא יסתפק ממנו ע"כ הרי דאף באמורא מצינו כן והוא חידוש גדול דהא קי"ל דדרך האמורא לפרש:

כלומר, הסבר כזה של "חדא ועוד קאמר", דהיינו שהתנא מזכיר רק אפשרות אחת מבין שתי אפשרויות נאמר רק על דברי תנאים ולא על דברי אמוראים.

2.

וזה מתאים לכלל היסודי שדרכם של התנאים לקצר, אולם האמוראים חייבים לפרט את דבריהם, ולכן אם אמורא אמר נימוק אחד יש לדייק, שהתכוון בפירוש דווקא לנימוק זה ולא לנימוק אחר.

3.

אמנם ה"יד מלאכי" מוכיח, שלעיתים הביטוי הנ"ל שייך גם ביחס לאמוראים.

4.

בכל מקרה חשוב להדגיש, שהביטוי "חדא ועוד" משמעו ששני הנימוקים מסכימים זה עם זה ואין מחלוקת ביניהם.

5.

כמו כן יש אומרים [בספר "דברי סופרים", ערך "חדא ועוד קאמר", כרך ב, עמוד כ] שמשמעות הביטוי הנ"ל הוא שדווקא הטעם המפורש הוא אינו עיקר ההסבר [ודומה לעיקרון של "חיסורי מחסרא" – "דברי סופרים", שם]. והטעם העיקרי הוא זה שבא אחרי ה"ועוד".

6.

בכל אופן יש לשאול: הרי פעמים רבות הגמרא שואלת "ותיפוק ליה...", כלומר, מדוע נאמר הטעם המסויים, הרי ניתן לומר טעם "טוב יותר" ולא מיישבים - "חדא ועוד קאמר" !

7.

וראה בספר "בית אהרן", כרך ז, ערך "חדא ועוד קאמר" [בתוך הערך "הגדול" "אימא כך וכך"], עמוד סה ואילך. ושם, בעמוד סו קובע עיקרון חשוב ועקרוני:

גדולה דמצינו דהש"ס קבע ומוסיף בדברי התנא או אמורא מה שאינו בדבריהם, רק הש"ס הוסיפו מדעתו, וכן מצינו בש"ס שכן הי' דרכם לומר טעם שאינו עיקר, ושהש"ס נותן טעם לדברי התנא, ואיהו גופיה אמר טעם אחר.

8.

לענייננו יוצא, שהביטוי "חדא ועוד קאמר" הכוונה שמלבד הטעם המפורש בדברי התנא הרי שהגמרא מנמקת את דברי התנא בטעם אחר [וטוענת, שהוא כביכול אמר זאת]. לפי זה הביטוי "קאמר" אין כוונתו שממש כך אמר התנא, אלא שהגמרא מסבירה את דעתו. בולטת פה הגישה שטוענת שרב אשי ["עורך הגמרא"] שיבץ דברים מעצמו [ומבית דינו] בתוך דברי תנאים. ואולי אפשר לומר שבבית המדרש עצמו – בתקופה כל שהיא ולאו דווקא בתקופת "רב אשי" – הוסיפו נימוק לדברי התנא.

וכן ראה ערך "חדא ועוד קאמר" בספר "דברי סופרים", כרך ב, סימן צד, עמוד 48 ואילך.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר