אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף פה
עמוד א
רש"י ד"ה ולורכיה לוי''ו דוכדו. פטרית יתיכי וי''ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו''ד דאי לא מאריך ליה משמע וכדי כלומר בולא כלום באין ספר כמו כדי נסבה וכמו ואמרי לה כדי שם חכם:
רש"י מפרש את משמעות המילה וכדי בולא כלום שפירושו בלא ספר, ורש"י מביא שני ראיות לפירוש זה כמו כדי נסבה (ובבא מציעא דף כז ע"ב פירש רש"י כדי נסבה. בלא מקרא אלא אסמכינהו אקרא בעלמא), וכמו ואמרי לה כדי שם חכם, וצריך להבין למה כיוון רש"י באמרו כדי שם חכם מה זה נוגע לענינינו שפירוש המילה כדי היא בלא,
והנה הב"ח בהגהותיו מביא כאן על דברי רש"י את לשון הרמב"ם שמביא שמשמעות המילה כדי זה ובתנאי זה אפטור אותך, וזה היפוך שיטת רש"י, על כן הוצרך רש"י להביא שני ראיות לסמוך דבריו שפירוש המילה כדי היא בלא, כי הראיה הראשונה אינה מספיקה כל כך כי הרי אין להפריד בין צמד המילים כדי נסבה ולפרש את כדי בלבד ורק שהם מחוברים אפשר לפרשם כך בלא כלום, וכן אפשר לפרש את שני המילים יחד כדי נסבה במשמעות אגב ואינו מוכח כל כל כך שהוא לשון של בלא כלום, אבל הראיה השניה היא מהלשון ואמרי לה כדי שם חכם, שפירושו מוכח ואמרי לה בלא שם חכם, ורבינו שרירא גאון פירש שאמרו דבר זה בבית המדרש בלא שם חכם כי זה מוסכם על דעת הכל,
ואכן באף אחד מן המקומות שהוזכר בגמרא ואמרי לה כדי לא פירש רש"י שם חכם, וכן הביא בסדר הדורות ובעל שם הגדולים חלק על דבריו והביא ראיה מכאן שכדי הוא שם חכם, ובכדי למד כך בדברי רש"י בדברים שאינם עולים בקנה הסברו הבהיר של רש"י על המילה כדי.
