סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


אין משיבין את הארי

גיטין פג ע"א - ע"ב


"תנו רבנן: לאחר פטירתו של רבי אליעזר, נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו, אלו הן: רבי יוסי הגלילי, ורבי טרפון, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא... אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה (אם היה קיים שמא יחזיר לכם תשובה. רש"י). ...לדידי נמי אית לי פירכא, מיהו בין לדידי בין לדידכו - אין משיבין את הארי לאחר מיתה".

צריך ביאור, למה דוקא כאן ורק כאן נאמר איסור זה שאין משיבין את הארי לאחר מיתה, ואילו במקומות רבים הקשו על דברי חכמים לאחר מיתתם וגם דחו אותם. ואדרבה, אמר רב במסכת שבת דף עה ע"ב: "מילתא דאמרי - אימא בה מילתא, דלא ליתו דרי בתראי וליחכו עלי", הרי שחשש ממה שיקשו עליו דוקא לאחר מותו.
ואפילו רבי יהושע שיצא חוצץ נגד המשיבין על רבי אליעזר, הוא עצמו במסכת עירובין דף מא ע"א נכנס לאחר פטירתו של רבן גמליאל להפר את דבריו. ואפילו רבי יוחנן בן נורי לא קם כנגדו אלא בטענה: "כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל", מה שאין כן רבי אליעזר שלא קבעו הלכה כמותו!
ועוד, למה לא אמרו "אין משיבין את החכם", מה פשר הביטוי "את הארי" דוקא?

אלא שלא אמר רבי יהושע אין משיבין אלא רק את רבי אליעזר – הוא הארי שבחבורה, כדברי רבן יוחנן בו זכאי רבם במסכת אבות פרק ב משנה ח: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. ואפילו אבא שאול שחלק והחשיב את רבי אלעזר בן ערך יותר מרבי אליעזר, גם הוא אמר משמו של רבן יוחנן בו זכאי: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, הרי שגם הוא החשיב את רבי אליעזר לגדול החכמים להוציא את רבי אלעזר בן ערך שלבסוף שכח את תלמודו. ואף שהתפללו עליו וחזר תלמודו (מסכת שבת דף קמז ע"ב), לא חזר כבתחילה ולא נתגדל שמו בחכמה (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כט. ראה עוד בקישור זה).
וטען כנגדם רבי יהושע: עד למותו נמנעתם מלהשיבו, אם משום שבדלתם ממנו כיון שנתנדה (בבא מציעא דף נט ע"ב), ואם משום שיראתם מתקיפותו משום שהיה מעניש את המזלזלים בכבוד תורתו, כמו שמצינו במסכתות פסחים דף סט ע"א; סנהדרין דך סח ע"א; ובבא מציעא דף נט ע"ב. ורבי אליעזר עצמו היה מזהיר על כך במסכת אבות פרק ב משנה י: וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. וכיון שעד למותו נמנעתם מלהשיבו, אינו מן הדין שתשיבוהו לאחר מיתתו, כאשר אין ביכולתכם לשמוע את תשובתו הניצחת.

דומה לכך נהג רבי יהושע במסכת נדה דף ז ע"ב:
"תניא, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אתה לא שמעת - אני שמעתי, אתה לא שמעת אלא אחת - ואני שמעתי הרבה, אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו. כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו. כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא? משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר: אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו. לאחר פטירתו של רבי אליעזר , דמצינו מחינן בהו, החזיר את הדבר ליושנו".
דוקא בחייו הנהיג רבי יהושע את הריחוק מרבי אליעזר, ואילו לאחר מיתתו שב לכבדו כראוי לו כגדול החכמים.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר