סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


רב חסדא סבא

גיטין עט ע"א


"אמר רב חסדא: רשויות חלוקות בגיטין. אמר ליה רמי בר חמא לרבא: מנא ליה לסבא הא?".

רמי בר חמא לא היה קורא לרב חסדא בשמו, שכן אמרו במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: (יח, ו; וכן במדרש תהלים ז, ד; והובא בבית יוסף יורה דעה רמ, כד (ב) בשם הארחות חיים)
"וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום. אין אנו יודעין מי נשתחוה למי ומי נישק למי, מי שמענו שקרוי איש לא משה? כענין שנאמר והאיש משה עניו מאד (במדבר יב, ג). הא לא נשתחוה ולא נישק אלא משה ליתרו. מיכאן אמרו לעולם יהא אדם נוהג כבוד בחמיו. וכן דוד אומר לשאול ואבי ראה גם ראה (ש"ב כד, יא) מלמד שהיה נוהג בו כבוד ככבוד אביו".
ואמרו במסכת קידושין דף לא ע"ב: "משנה שם אביו" – שאינו קורה לו בשמו. וכך נהג רמי בר חמא גם ברב חסדא שהיה חמיו, כמו שאמרו במסכת ברכות דף מד ע"א.

תגובות

  1. טז אב תשפ"ג 09:35 מדוע | עלי

    הרב כוכב לא הסביר את עצם התופעה, שרמי בר חמא שהיה חתנו של רב חסדא שואל את רבא מניין לרב חסדא לומר את מימרתו, ואינו שואל את בעל הדבר עצמו שהינו חמיו את השאלה הזו. האם בעצם הוא לא הכיר את המימרה עד שאמרה רבא ולכן שאל אותו ? אם כן ראוי היה שעורך הגמרא ינקוט - 'אמר רבא אמר רב חסדא' תחילה. ובכלל - האם מימרות האמוראים הן יותר מסורת בע"פ שקיבלו מקודמיהם והם רק אמרום ובכך הפכום ל'תורה שבכתב', או שהן יותר מסקנות ישיבתיות שהוסקו בחבורות הלימוד בישיבה ושראש הישיבה סיכם אותן במימרתו אשר על כן אפשר שבחבורת לומדים אחרת ידונו במסקנה שכזו ?
  2. יז אב תשפ"ג 09:00 רמי בר חמא שאל את רבא תוך כדי לימודם יחד בחברותא | דוד כוכב

    שהרי אמרו במסכת סוכה דף כט ע"א: "רבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי, והדר מעייני בסברא". כלומר שהיו רגילים לדקלם את כל הסוגיה ואחר כך היו דנים ביניהם ומתווכחים. גם יתכן אולי שאותו דיון היה לאחר מות רב חסדא. לשאלה שבסוף, קרה גם כך וגם כך.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר