סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"שתוק בני שתוק"; הלכה כרבי אליעזר בן יעקב

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין סז ע"א


גופא: אמר שמואל, אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר: מילי לא מימסרן לשליח.
אמר לפניו ר"ש ברבי: מאחר שר"מ וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי, מה ראה רבי לומר הלכה כר' יוסי?
אמר לו: שתוק, בני, שתוק,
לא ראית את ר' יוסי, אילמלי ראיתו נמוקו עמו;
דתניא, איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים:
ר"מ - חכם וסופר,
ר' יהודה - חכם לכשירצה,
ר' טרפון - גל של אגוזין,
ר' ישמעאל - חנות מיוזנת,
ר"ע - אוצר בלום,
ר' יוחנן בן נורי - קופת הרוכלים,
רבי אלעזר בן עזריה - קופה של בשמים,
משנת ר' אליעזר בן יעקב - קב ונקי,
ר' יוסי - נמוקו עמו,
רבי שמעון - טוחן הרבה ומוציא קימעא.
תנא: משכח קימעא, ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין.
וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע. 

מבנה הסוגיה:

הערה: סוגייתנו היא סוגיה מרכזית בש"ס בעניין חכמים - אופיים וסמכותם:

1.

גופא: אמר שמואל, אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר: מילי לא מימסרן לשליח.

מהנ"ל משמע ששמואל היה תלמידו של רבי ולפי כמה שיטות שמואל גם היה חבר בבית דינו של רבי.

1.1

הביטוי: הלכה כרבי יוסי, דאמר: מילי לא מימסרן לשליח.

יש לציין, שרבי הזכיר גם את שמו של רבי יוסי וגם את תוכן ההלכה עצמה. אבל בדרך כלל בש"ס כשחכם פוסק את תוכן ההלכה שאמר חכם אחר, הגמרא שואלת מדוע הוא לא הסתפק בקביעה שהלכה כאותו חכם, ובלי שיזכיר את תוכן ההלכה עצמה.

1.2

הביטוי "אמר רבי הלכה כרבי יוסי" -מופע יחידאי בש"ס.

הביטוי הכללי יותר של "אמר רבי הלכה..." מובא בש"ס פעם אחת נוספת בלבד - מסכת בבא בתרא דף קל.

בשני המקורות לעיל מדובר שאמורא מסויים אמר זאת בשם "רבי".

בעוד 2 מקורות מוזכר ששאלו את רבי "הלכה כדברי מי"

1.3

עוד יש לציין שדברי "רבי" בסוגייתנו לא מובאים במשנה או בברייתא, אלא שמואל מסר את קביעתו של רבי כמימרא.

1.4

ויש לשאול, מדוע רבי לא הכריע כרבי יוסי בגוף המשנה עצמה?

1.5

אבל קצת קשה, שהרי בקטע הקודם בגמרא נאמר:

"אלא רבי יוסי תרתי אמר,
ושמואל סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא."

כלומר, שמואל עצמו חולק על רבי יוסי בעניין אחד - וסובר שב"אומר אמרו" כן אומרים "מילי ממסרן לשליח".

וממילא יוצא - בפשטות - ששמואל חולק על "רבי"?

וראה בהמשך.

2.

המשך הגמרא:

אמר לפניו ר"ש ברבי: מאחר שר"מ וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי, מה ראה רבי לומר הלכה כר' יוסי?

רבי שמעון בנו של "רבי" מקשה על אביו - "רבי" - מדוע הוא פוסק כיחיד נגד רבים.

2.1

ראה בפרשנים, שהמחלוקת במשנה בין רבי מאיר וחנינא איש אונו עם רבי יוסי היא מה אמר רבי עקיבא בבית האסורים.

2.2

הדגש על היותו של רבי עקיבא בבית האסורים בא ללמדנו שלא ניתן היה לברר עם רבי עקיבא עצמו מה דעתו.

2.3

ונראה לי להוסיף שרבי עקיבא היה בבית האסורים בסוף ימיו, ולכן דבריו שם היו "סופיים".

2.4

רעיון לגבי הקשר לסוגייתנו: אולי אדם שמגרש את אשתו משול לאדם בבית האסורים!

3.

תשובת רבי לבנו:

אמר לו: שתוק, בני, שתוק,
לא ראית את ר' יוסי, אילמלי ראיתו נמוקו עמו;

3.1

אבל קשה: איפה בסוגייתנו מוזכר הנימוק של רבי יוסי? ולכן יש לומר שרבי פסק כרבי יוסי גם כשרבי יוסי עצמו לא מסר בפירוש את נימוקו. ואולי רבי עצמו כן שמע מרבי יוסי את נימוקו. לא ברור האם כאן נקבע על ידי "רבי" הכלל שתמיד הלכה כרבי יוסי או שרבי מתכוון שדווקא בסוגייתנו הלכה כרבי יוסי כי רבי השתכנע מנימוקו של רבי יוסי.

3.2

נראה לי, שעיקר תשובתו של רבי היא, שהלכה כרבי יוסי בגלל ש"נימוקו עימו". ונראה שהכוונה היא שאם יש נימוק וסברא לשיטה מסויימת הרי שפוסקים כמותה אפילו בניגוד לשאר כללי הפסיקה - גם נגד הכלל של יחיד ורבים הלכה כרבים.

3.3

בכל אופן נראה לי להעיר על ניסוח הדברים של רבי.

מדוע היה צריך רבי להשתיק את בנו ומה התוספת בביטוי לא ראית את ר' יוסי, אילמלי ראיתו

לגבי השאלה האחרונה אולי התשובה היא במה שכתבנו לעיל בסעיף 3.1 שאם רבי שמעון בנו של רבי יהודה היה שומע את נימוקו של רבי יוסי - כמו שרבי עצמו שמע - גם הוא היה משתכנע שסברתו גוברת.

3.4

הביטוי "שתוק בני שתוק" מובא בש"ס פעם אחת נוספת בלבד - מסכת גיטין דף. גם שם מדובר בעניין עקרוני של הכרעה הלכתית שאמר רבי ישמעאל לרבי אילעי.

4.

על כן נראה לי לחדש: הדיון בין רבי ובנו - וכנראה גם שמואל השתתף בדיון ולכן הביטוי בסוגייתנו "אמר שמואל אמר רבי" הוא יחידאי בש"ס - התרחש בבית דינו של רבי יהודה הנשיא לפני שרבי הכריע [ואילו בדרך כלל במשניות לא מוזכרים הדיונים שהתנהלו בבית דינו של רבי לפני שהוא הכריע כמי ההלכה].

4.1

לפי זה אולי מובן מדוע רבי השתיק את בנו. הוא רצה שבנו לא יצטרף לדעת רבי מאיר וחנינא איש אונו.

4.2

אם רבי שמעון בנו של רבי היה מצטרף לדעתם של שני התנאים יתכן שרבי היה נאלץ להכריע כדעת הרוב הברור והמוצק של 3 חכמים - רבי מאיר; חנינא איש אונו ורבי שמעון בנו של רבי - נגד דעת היחיד - רבי יוסי [כשרבי עצמו "רק" מכריע].

4.3

כמו כן אפשר לחדש: אולי רבי התכוון בדבריו "לא ראית את רבי יוסי אילמלי ראיתו" לומר, שרבי עצמו כן שמע מרבי יוסי עצמו את נימוקו ולכן פסק כמותו. ראה לעיל בסוף סעיף 3.3

5.

מכאן והלאה הגמרא מצטטת ברייתא ששם מוזכר העניין המיוחד ברבי יוסי - וכן מעלתם של תנאים נוספים.

5.1

ואולי אפשר לחדש שאת הברייתא עצמה ציטט רבי עצמו לפני בנו - רבי שמעון - כדי להוכיח לו את חשיבותו של רבי יוסי.

6.

הברייתא:

דתניא, איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים:

6.1

ר"מ - חכם וסופר,

מעבר להסברי הפרשנים נראה לי לחדש: שהכינוי "סופר" לגבי רבי מאיר הכוונה היא שהוא דייק במסירת השמועות מרבותיו - רבי עקיבא. עניין זה חשוב בסוגייתנו שבה מדובר על כך שהחכמים מסרו בשם רבי עקיבא כשהיה בבית האסורים.

6.2

ר' יהודה - חכם לכשירצה,

מעבר להסברי הפרשנים נראה לי לחדש: רבי יהודה היה יכול להעמיק בדבריו כשרצה שיכריעו כמותו נגד רבי מאיר ורבי שמעון. ולפי זה יכול היה רבי לפסוק לפעמים שלא כרבי יהודה.

7.

עד כאן הברייתא הזכירה דווקא את רבי מאיר ורבי יהודה - ומתוך הנחה שאמנם רבי ציטט את הברייתא הזאת או אפילו ערך אותה - כדי להסביר את שיטת הכרעתו של רבי במחלוקות בין התנאים. ראה הערתנו לעיל בסעיף 6.2

8.

הברייתא עוברת לתאור אופיים של התנאים הקדומים יותר!

8.1

ר' טרפון - גל של אגוזין,

היה רבו או חברו של רבי עקיבא - על פי מסכת כתובות דף פד.

8.2

ר' ישמעאל - חנות מיוזנת,

חברו של רבי עקיבא.

8.3

ר"ע - אוצר בלום,

8.4

ר' יוחנן בן נורי - קופת הרוכלים,

חברו של רבי עקיבא

8.5

רבי אלעזר בן עזריה - קופה של בשמים,

היה חברו של רבי עקיבא.

8.6

ראה בפרשנים ההבדל באופיים של כל החכמים הנ"ל. מי היה ידען גדול יותר ומי היה בררן גדול, ועוד.

ולי נראה שהכל סובב סביב רבי עקיבא - השוואה לרבותיו, לחבריו ולתלמידיו.

9.

משנת ר' אליעזר בן יעקב - קב ונקי,

מתוך "אטלס עץ חיים":

9.1

רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות דף מט / מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).

9.2

רבי אליעזר בן יעקב ב' - תנא בדור הרביעי מתלמידי ר"ע (ירו' חגיגה פ"ג ה"א). נמנה ששי מבין שבעת תלמידי ר"ע המוזכרים שם. מסר בשם רבי פנחס בן יאיר חתנו של רבי שמעון בר יוחאי (מד' תהלים ספל"ב).
נמנה עם חכמי אושא שנתכנסו אחר מרד בר כוכבא (שהש"ר פ"ב ה').
מצינו שחלק עם ר"מ (ראש השנה דף ד / ר"ה ד' ע"ב), ולפי פרש"י (יבמות דף צג / צ"ג א' - ד"ה ורב) קיבל ממנו רבי מאיר.

9.3

בפשטות בסוגייתנו מדובר בתנא רבי אליעזר בן יעקב א - שחי בדור הראשון של התנאים - בזמן בית המקדש.

9.4

אם היה מדובר ברבי אליעזר בן יעקב ב - תלמידו של רבי עקיבא - אזי מובן מדוע הוא משובץ בברייתא אחרי רבי עקיבא ושאר תלמידיו. אבל קשה, שהרי עליו לא נאמר "קב ונקי".

9.5

ואם בסוגייתנו מדובר ברבי אליעזר בן יעקב א, שהיה מוקדם הרבה לפני רבי עקיבא מדוע הוא מוזכר כאן כמעט בסוף הרשימה.

נראה לי שהתשובה טמונה בכך שיש כללי פסיקה מיוחדים אודותיו, ראה להלן.

10.

ר' יוסי - נמוקו עמו,

על זה עסקה הסוגיה לעיל בסעיפים 1 עד 5 לא כולל.

11.

רבי שמעון - טוחן הרבה ומוציא קימעא.
תנא: משכח קימעא, ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין.

אולי כאן נרמז שבדרך כלל אין הלכה כרבי שמעון, אבל כשדבריו מובאים בברייתא בשם רשב"י - דבריו כן נפסקים להלכה. כך קובע בספר "בן יוחי" בהרחבה [כתבתי על כך בכמה מקומות בש"ס].

11.1

בספר "בן יוחאי" [ מלפני 200 שנה] מוכיח דבר מדהים: הוא נקרא "רבי שמעון" – כשאמר דבר הלכה לפני כניסתו למערה, והוא נקרא "רשב"י" כשאמר את דבריו אחרי צאתו מהמערה!!!

11.2

המשך הגמרא:

וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע.

רבי שמעון מובא בסוף הרשימה גם בגלל שבדרך כלל אין הלכה כמותו וגם - ובעיקר - כדי ללמדנו שכנראה הוא דווקא למד הרבה מרבי עקיבא, אבל לא מחייב שרבי שמעון התאפיין במסירה מדוייקת של דברי רי עקיבא.

12.

לגבי סעיף 9 לעיל - על רבי אליעזר בן יעקב ראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף יח:

12.1

כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יח:

מזבח שנפגם מבניינו וכו'. בפרק קמא דחולין (דף י"ח) אמרינן דפגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן מיתיבי כמה פגימת המזבח רשב"י אומר טפח ראב"י אומר כזית ל"ק הא בסידא הא באבנא ופירש"י באבנא כל דהו דכתיב אבנים שלימות
ופסק רבינו כרשב"י משום דמאריה דגמרא הוא טפי מראב"י ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא:

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כרשב"י. לכאורה צריך לפסוק כרבי אליעזר בן יעקב על פי הכלל ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", בכל זאת הלכה כרשב"י כי הוא נחשב "מאריה דגמרא" [כנראה: מופיע בש"ס מספר פעמים רב יותר]. ה"כסף משנה" מנסה ליישב בין שני הכללים ואומר, שהכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום הוא דווקא במשנה ולא בברייתא, ובסוגייתנו מדובר בברייתא ולכן הלכה כרשב"י.

12.2

הדברים לעיל מתאימים לדברי הספר "בן יוחי" "בן יוחאי" שהלכה כרשב"י בברייתות - תמיד.

12.3

הערה חשובה: ברור שה"כסף משנה" מתבסס על כך שמדובר ב"רבי אליעזר בן יעקב" א'.

וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רלט, שמרחיב בעניין.

12.4

לפי דברי ה"כסף משנה" לעיל בסעיף 12.1 מובן מדוע רבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון מוזכרים [עם רבי יוסי ביניהם] בסוף הרשימה בברייתא בסוגייתנו - מסכת גיטין דף סח [ראה לעיל סעיף 9.5]. ועל פי זה גם מובן מדוע רבי אליעזר בן יעקב שהיה מוקדם הרבה לפני רבי עקיבא מוזכר בברייתא הנ"ל - כדי להצמידו לרבי שמעון.

13.

לענין הכלל שהלכה כדברי "רבי אליעזר בן יעקב" נזכיר את השל"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:

תמד. נחזור לענין פסקי ההלכה. רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי יהושע ורבן גמליאל הלכה כרבן גמליאל. הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו, כן מסיק בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מו ב). הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום, דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי,
ופירש רש"י ז"ל בסוף פרק התקבל (גיטין סז א ד"ה קב ונקי) לא הרבה תלמוד כשאר חבריו אבל מה שאומר נקי הוא שהלכה כמותו לעולם. ורשב"ם ז"ל כתב בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קלח א ד"ה יורשין) דבברייתא נמי הלכה כמותו.

גם בברייתא הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

13.1

וכתב הר"ן בשבועות (מב א) דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב דוקא לגבי יחיד

שיטה נוספת: הלכה כמותו רק נגד יחיד.

13.2

ואמרינן בפרק בתרא דשבועות דהיכא דמוכח דלאו כוותיה, לא סמכינן אהאי כלל דרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי.
כתב הרא"ש ז"ל ריש פרק מי שהוציאוהו (עירובין פ"ד ס"ב), אף על גב דקיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, בהא לית הלכתא כוותיה, כיון דרב פפא סבר כרבנן,

שיטה נוספת: "סתמא דגמרא" ואמורא רשאים לפסוק שלא כרבי אליעזר בן יעקב.

13.3

ושמא זאת אינה מן המנין [ק"ב], כי כתב רבינו חננאל מפי הקבלה דק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא.

שיטה נוספת: פוסקים כרבי אליעזר בן יעקב רק ברשימה קבועה של 102 הלכות [ראשי תיבות של "קב"].

13.4

ובפרק שלישי דנדרים (כג ב) בעי תלמודא אי הלכה כרבי אליעזר בן יעקב, וכתב הרא"ש ז"ל (שם בפירושו ד"ה הלכתא) אף על גב דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, הכא מסתבר טעמייהו דרבנן, עכ"ל (מהר"י קארו כללי הגמרא בהליכות עולם שער ה' פ"א אות ג').
ודע דבכל הנזכרים לעיל שהלכה כמותם, הן אותם שזכרתי הן אותם שאזכירם, זהו הכל מן הסתם, אבל כשאמורא אחד או סתם תלמודא פוסק כאידך בהדיא, אזי בזה הענין סתרו את הכלל, כי הכלל לא נאמר אלא בסתם, והוא קרוב למה שכתב הרא"ש ז"ל. וכן הוא בהדיא פרק מי שהוציאוהו (עירובין) דף מ"ו (ב) ומ"ז (א) היכא דאיתמר איתמר, היכא דלא איתמר לא איתמר. "

שיטה נוספת: ניתן לפסוק - על ידי הגמרא עצמה - שלא כרבי אליעזר בן יעקב כשיש סברא טובה כדעתו של מי שחולק עליו [מסתבר טעמו] - דומה לנאמר לעיל בסעיף 13.2.

מדברי השל"ה הנ"ל משמע שיש חריגים לכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

14.

בקשר לאמור לעיל סעיף 12.1 יש מקשים ["ילקוט ביאורים", שם, הערה מג]: במסכת מנחות דף סא עמוד ב אומרת הגמרא על רבי אליעזר בן יעקב שהוא "רב גובריה" ולכן הלכה כמותו נגד רבי יהודה, והרי הכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רשב"י, אם כן, קל וחומר שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב נגד רשב"י, ומדוע הרמב"ם בסוגייתנו פסק כרשב"י? [באותה גמרא – מנחות דף סא – מובא תרוץ נוסף ויתכן שלפיו אין הכלל שרבי אליעזר בן יעקב נחשב "רב גובריה"]. ויש אומרים שבאותה סוגיה יש משנה שממנה משמע כדברי רבי אליעזר בן יעקב ולכן הלכה כמותו.

15.

ובכלל יש לבדוק מה ההבדל בין המושג "רב גובריה" למושג "מאריה דגמרא"?
נראה לי להסביר כך: הביטוי "רב גובריה" מלמד שכבר בזמן התנאים – בבית המדרש – חכמים הכירו בגדולתו של רבי אליעזר בן יעקב עד כדי כך שהם כינוהו "רב גובריה". ואילו הביטוי "מאריה דגמרא" נקבע על ידי "עורך הגמרא" שנתן לאותו חכם את התואר הנ"ל ובכך מכריע שיש לפסוק כמותו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר