אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף סה

עמוד ב

רש"י ד"ה שלחוה. לשון ושלחה מביתו (דברים כד) נקט האי גברא: שבקוה. לשון אגרת שבוקין: תרכוה. לשון תרוכין גירושין:
לכאורה לא היה צריך רש"י להוסיף נקט האי גברא שהוא דבר פשוט וכמו שבשאר הפעמים לא צריך להסביר זאת, וכן רש"י פותח בדבריו בלשון עברי – לשון ושלחה מביתו, ומסיים בלשון ארמית – נקט האי גברא, והיה צ"ל לשון ושלחה מביתו תפס הבעל, או שיאמר לישנא דקרא ושלחה מביתו נקט האי גברא, וכפי שרש"י כותב בד"ה הוציאוה מהו. מי אמרי' לישנא דקרא נקט ויצאה מביתו (דברים כד) או דילמא לאו לישנא דקרא הוא וכו',

ואפשר לומר דבכך רש"י רמז שהמדבר בלשון עברי לא מדייק בדבריו ומדבר גם בלשון ארמי, ובדיבור אחד יכול לפתוח בלשון עברי ולסיים בלשון ארמי, וגם תוכן הדברים בברייתא עצמה שלחוה שבקוה תרכוה, הן הן עירוב הלשונות, וכפי שרש"י מסביר על תירוץ הגמרא בד"ה תנא דידן דבר ארעא דישראל הוא. וכל סיפורו לשון עברי לא דייק בין פטרוה ובין פיטרוה ולאו לגט פיטורין איכוון דפיטורין לשון ארמי הוא תרגום של שילוח: