סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף כא

עמוד א

רש"י ד"ה ה לא אפשר למקצייה. דשייך במצות ואינו רשאי לחבל בו ואם חבל בו יוצא לחירות בראשי אברים אלמא אינו רשאי לחבל בו:
לשון הזהב של רש"י נראה ככופל דבריו, ולכאורה נראה שיש כאן ב' טעמים האחד שאסור לחבל בו והשני שיוצא בראשי אברים וא"כ הרי שאינו עבדו כשקוצץ ידו, וכן הקשה ברש"ש.
בברכת אברהם מסביר דכשכותב על יד עבדו של חבירו נזקק לטעם שאינו רשאי לחבול בו וכשכותב על יד עבדו הטעם השני שיוצא לחירות,
אבל נראה לדייק בדברי רש"י שחזר בסוף דבריו אלמא אינו רשאי לחבול בו שהוא טעם אחד, ולכן נראה לומר דכוונת רש"י דמוכרחים לומר דלאו בקציצת יד העבד ממש עסקינן דבזה יש בעיה אחרת למי שייכת היד דהרי  יוצא מתחת ידו לחירות ואינו שייך לו יותר ואיך יכול ליתנו לאישה, ע"כ הסביר רש"י דכאן מדובר בחבלה בלבד וכגון כשחותך את פיסת העור שעליה כתוב הגט ואיסור חבלה זו הוא מפני שהעבד חייב במצוות, וכמו שכתב רש"י בדף י"ב ע"א ד"ה מאן דמרחם אבני חרי אעבדא נמי מרחם. דשייך במצות כאשה: שזה אותו ענין שכאן, ושייך גם בעבד של חבירו, ומוסיף רש"י שזהו טעם האיסור ששייך במצוות שהרי בחבלה בראשי אברים יוצא לחירות ולאו דווקא דברים המפריעים למלאכה כגון עין שעושהו סומא ואינו יכול לעבוד, אלא מוכרח להיות הסיבה שמובדל מבהמה כי חייב במצוות (וע"ע במסכת קידושין דף כד ע"ב).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר