הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבי שמעון הנשיא" - מיהו ומדוע?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין טו ע"א
ור' יהודה הנשיא שאמר משום ר"מ - כר"א, מיהו היכא דמית, אמרינן מצוה לקיים דברי המת,
וחכמים אומרי' יחלוקו - מספקא להו,
וכאן אמרו - שודא עדיף,
ור"ש הנשיא - מעשה אתא לאשמועינן.
אבעיא להו: ר"ש הנשיא, נשיא הוא או משמיה דנשיא קאמר?
ת"ש, דאמר רב יוסף: הלכה כר"ש הנשיא.
ועדיין תיבעי לך, נשיא הוא, או דקאמר משמיה דנשיא?
תיקו.
מבנה הסוגיה:
1.
המשך הסבר הברייתא - לפי ההנחה שמדובר ב"שכיב מרע" ולא באדם בריא:
ור' יהודה הנשיא שאמר משום ר"מ - כר"א, מיהו היכא דמית, אמרינן מצוה לקיים דברי המת,
"רבי יהודה הנשיא אמר משום..." - מופע יחידאי בש"ס
"רבי יהודה הנשיא" - 34 מופעים בש"ס
2.
וחכמים אומרי' יחלוקו - מספקא להו,
כנראה שמדובר בחכמים שהיו חבריו או תלמידיו של "רבי".
3.
וכאן אמרו - שודא עדיף,
"וכאן אמרו" - מופע יחידאי בש"ס - חכמי בבל. כנראה שמדובר בחכמים שחיו בבבל בתקופת "רבי".
3.1
ולענ"ד נראה שאולי מדובר בתלמידי "רבי" שירדו לבבל - אולי מדובר אפילו ברב ושמואל, ומפני כבודו של "רבי" לא הוזכרו כאן בשמם כשהם חולקים עליו.
4.
ור"ש הנשיא - מעשה אתא לאשמועינן.
5.
אבעיא להו: ר"ש הנשיא, נשיא הוא או משמיה דנשיא קאמר?
לא ברור מהגמרא על איזה רבי שמעון מדובר. ואולי אמנם זהו שורש ה"איבעיא":
5.1
האם מדובר ברבי שמעון=רשב"ג אביו של "רבי" שהיה נשיא, [כך סובר ב"גרש ירחים"],
5.2
או אולי מדובר ברבי שמעון בנו של "רבי" שאמר משמו של "רבי" עצמו שהיה נשיא?
5.3
או אולי מדובר ברבי שמעון=רשב"י - מרבותיו של "רבי".
6.
ת"ש, דאמר רב יוסף: הלכה כר"ש הנשיא.
רב יוסף פוסק כרבי שמעון הנשיא, ומשמע ממנו גם שיש לפשוט את הבעיה לעיל בסעיף 5 - כי רב יוסף לא היה מצמצם בדיבורו [אם היתה הכוונה בברייתא לומר "רבי שמעון אמר משמיה דנשיא"] - שמדובר ברבי שמעון הנשיא.
7.
בכל זאת הגמרא טוענת שלא נפשטה הבעיה.
ועדיין תיבעי לך, נשיא הוא, או דקאמר משמיה דנשיא?
8.
מסביר תוס':
תוספות מסכת גיטין דף טו עמוד א:
או דקאמר משמיה דנשיא - לפי שלא מצינו שהיה נשיא קבעי שמא חיסר התנא מדבריו והיה לו לשנות אמר ר"ש הנשיא אומר ופשיט מרב יוסף
ודחי עדיין תבעי הנשיא אומר או דקאמר משמיה דנשיא דשמא לישנא דברייתא נקט רב יוסף
ומצינו שהתנא שונה כענין זה בב"ק [בבא קמא דף לט:) ר' יעקב משלם חצי נזק ופריך ר' יעקב מאי עבידתיה.
כלומר, מדברי רבי יוסי לא ניתן להוכיח אם רבי שמעון היה נשיא או לא, כי יתכן שבפסק ההלכה הוא מצטט את לשון הברייתא.
9.
תיקו.
הגמרא נשארת בספק וקובעת תיקו.
10.
ספר יוחסין מאמר ראשון:
"... ואם תרצה עוד רביעי הוא בנו של רבי הקטן שנקרא רבי שמעון הנשיא שנשאר בתיקו בסוף פרקא קמא דגטין אם היה נשיא..."
וכך נראה גם ב"סדר הדורות", כרך ב, עמוד 721
11.
ונראה לי לומר: מדובר באמת ברבי שמעון בנו של "רבי", אלא שהבעיה של הגמרא היתה אם רבי שמעון אמר את דבריו בשם אביו - "רבי" סתם, או שאמר זאת בשמו של "נשיא". כלומר, יתכן ש"רבי" עצמו - אחרי שאמר את דעתו הביא את הכרעת בית דינו, ורבי שמעון בנו מסר בשמו את החלטת בית דינו של "רבי".
11.1
וזה ההבדל בין שני שלבי הגמרא:
בשלב של סעיף 5 הבעיה היתה בעיה עובדתית, האם רבי שמעון היה נשיא או לא.
ואילו בשלב של סעיף 8 הגמרא עדיין רוצה לברר - גם אם רבי שמעון לא היה נשיא בפועל אבל יתכן שאמר את דבריו בשם "נשיא" ולא בשם אביו - "רבי" הפרטי.
12.
המשך ההסבר לעיל: רב יוסף פסק כרבי שמעון הנשיא. לכאורה צריך היה לפסוק כ"כאן אמרו" - בבבל שהיו כנראה "בתראי" ביחס לרבי שמעון. אלא, רב יוסף קבע הלכה כרבי שמעון בנו של "רבי" שתיפקד כאילו הוא "נשיא" באותו זמן שבבבל - "כאן אמרו" פסקו אחרת.
12.1
זה הסבר ייחודי בש"ס, אבל גם הביטוי "רבי שמעון הנשיא" [בברייתא], וגם הביטוי "כאן אמרו" [שמובא גם במסכת כתובות דף צד בעניין שקרוב לנושא סוגייתנו] הם ביטויים יחידאיים בש"ס!
13.
לפי זה נוכל להסביר את משמעות ה"תיקו" בסוף הסוגיה. ה"תיקו" - הספק - הוא האם רב יוסף פסק כרבי שמעון הנשיא בגלל הסברנו לעיל ומתאים לכללי הפסיקה - סמכות בית הדין של "רבי" - או שבאמת היה צריך לפסוק כמו חכמי בבל, ורב יוסך פסק כרבי שמעון הנשיא מכח סמכותו האמוראית להכריע במחלוקת תנאים גם בניגוד לכללי הפסיקה.
