סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"עריכת הגמרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין ג ע"א-ע"ב
 

ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא, סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי, 
ורבנן הוא דאצרוך, 
והכא...

1.

כמה הערות בסוגייתנו אודות "עריכת הגמרא":

2.1

קטע א' בגמרא:

ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא, סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי,
ורבנן הוא דאצרוך,
והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן.

האם בזה שהגמרא אמרה "ואפילו לרבי מאיר..." משמע שכך היא פוסקת ש"חייש למיעוטא"?
בכמה מקומות בש"ס מוזכר עניין זה, והראשונים לא פוסקים כרבי מאיר ומוכיחים זאת מרבי יוחנן בגמרא אחרת.

2.2

יוצא אפוא ש"עורך הגמרא" שיבץ בגמרא דיון לפי לשיטת רבי מאיר אע"פ שאין הלכה כמותו [כבהרבה מוקמות בש"ס].

2.3

ואולי אפשר לומר, שבסוגייתנו באמת "עורך הגמרא" רצה לפסוק הלכה כרבי מאיר, אבל בסופו של דבר פסק שלא כרבי מאיר בסוגיות אחרות, שנערכו אחרי עריכת סוגייתנו!

3.

קטע ב' בגמרא:

האי קולא הוא? חומרא הוא, דאי מצרכת ליה תרי - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה,
חד - אתי בעל ומערער ופסיל ליה!
כיון דאמר מר: בפני כמה נותנו לה?
רבי יוחנן ור' חנינא,
חד אמר: בפני ב',
וחד אמר: בפני ג',
מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.

כאשר הגמרא מסבירה את דין המשנה - לפי רבה - ומסתמכת על ריש לקיש ועל רבי יוחנן ורבי חנינא, האם כוונתה, שעל סמך דברי האמוראים המשנה קבעה את הדין של "בפני נכתב ובפני נחתם"?

4.

קטע ג' בגמרא:

ולרבא, דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ליבעי תרי, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא!
עד א' נאמן באיסורין.
אימר דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין, כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן, דלא איתחזק איסורא,
אבל הכא איתחזק איסורא דאשת איש הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות מב'!
בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי, כדר"ל,
דאמר ר"ל: עדים החתומים על השטר - נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד,
ורבנן הוא דאצרוך,
והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן.
האי קולא הוא? חומרא הוא, דאי מצרכת ליה תרי - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה,
חד - אתי בעל ומערער ופסיל ליה!
כיון דאמר מר: בפני כמה נותנו לה?
רבי יוחנן ורבי חנינא,
חד אמר: בפני שנים,
וחד אמר: בפני ג',
מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.

גם לגבי שיטת רבא מובא בגמרא אותו "מהלך" שהובא בקטע הקודם - קטע ב' - לגבי רבה. מדוע הגמרא לא אומרת בפשטות "כדאמרינן.."

4.1

אולי הדיונים לעיל לגבי רבא ולגבי רבה נערכו בבתי מדרש שונים ו"עורך הגמרא" קיבצם למקום אחד - סוגייתנו - ומצטט אותם ככתבם וכלשונם!
זה היה חלק מהותי מעבודת "עריכת הגמרא"!

5.

קטע ד' בגמרא:

ורבא מאי טעמא לא אמר כרבה?
אמר לך: מי קתני בפני נכתב לשמה, בפני נחתם לשמה?
ורבה? בדין הוא דליתני הכי,
אלא דאי מפשת ליה דיבורא אתי למגזייה.
השתא נמי אתי למגזייה!
חדא מתלת גאיז,
חדא מתרתי לא גאיז.
ורבה מ"ט לא אמר כרבא?
אמר לך: א"כ, ניתני בפני נחתם ותו לא,
בפני נכתב ל"ל?
ש"מ בעינן לשמה.
ורבא? בדין הוא דליתני הכי,
אלא דא"כ, אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד.
ורבה? מי דמי?
התם ידעינן,
הכא בפני;
התם אשה לא מהימנא,
הכא אשה מהימנא;
התם בעל דבר לא מהימן,
הכא בעל דבר מהימן.
ורבא? אמר לך: אטו הכא כי אמרי ידעינן, מי לא מהימני?
וכיון דכי אמרי ידעינן מהימני, אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד.
ולרבה, דאמר לפי שאין בקיאין לשמה,

אחרי שהגמרא הסבירה את שיטות רבה ורבא היא שואלת מדוע כל אחד מהם לא מקבל את דעת חברו [אמנם רבה היה רבו של רבא]:
שאלה: מדוע הגמרא לא שואלת כך בהרבה מחלוקות אחרות בין אמוראים בש"ס?

אולי התשובה היא כפי הערתנו לעיל בסעיף 4.1.

6.

קטע ה' בגמרא:

הגמרא מחפשת מיהו התנא שקבע את הדין - שמשתמע ממשנתנו - שצריך שכתיבת הגט וחתימת הגט תהיינה "לשמה":

מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה ובעי חתימה לשמה?

6.1

הביטוי "מאן האי תנא ד..." מובא בש"ס פעמיים בלבד!
הביטוי "מאי האי תנא?" - מופע יחדיאי בש"ס ודומה לביטוי הנפוץ "מאן תנא".
הביטוי "מאן תנא" מובא בש"ס כ- 130 פעמים.

הביטוי "מאן תנא" - משמעו שהגמרא מחפשת מיהו התנא שמשנה/ברייתא מסויימת היא כמותו.
הביטוי "מאן האי תנא ד..." כבסוגייתנו, משמעו שהגמרא מחפשת מיהו התנא שקבע עיקרון מסויים.

אמנם ברש"י בסוגייתנו:
רש"י מסכת גיטין דף ג עמוד א

מאן האי תנא - דמתניתין.

משמע ממנו שהביטוי בסוגייתנו מתאים לביטוי הכללי "מאן תנא" - שמחפשים תנא מסויים שמשנתנו מבוססת על שיטתו.

6.2

אמנם גם הביטוי "מאן תנא" מובא הרבה בש"ס בשמעות הביטוי "מאן האי תנא ד..." בסוגייתנו, שמחפשים מיהו התנא שקבע עיקרון מסויים שעומד בבסיס דין המשנה/ברייתא.
הביטוי "מאן האי תנא ד..." מובא בש"ס פעמיים בלבד!

ומדוע הניסוח כאן שונה?

6.3

אולי בגלל המשך הסוגיה בדף הבא כשהגמרא מסבירה את נסיונותיה [המיוחדים] לקבוע כאיזה תנא סוברת משנתנו!
והכוונה לכך שהגמרא ידעה מראש שמשנתנו היא ממש כרבי יהודה - שמצריך גם כתיבה וגם חתימה שתהיינה "לשמה", והיא בכל אופן מנסה להתאים ולהעמיד את משנתנו או [גם] כרבי מאיר או [גם] כרבי אלעזר - ראה בדף הבא.

גם האמור בסעיף זה מתאים להערתנו לעיל בסעיף 4.1 - "עריכת הגמרא".

7.

משנתנו לא כרבי מאיר:

אי רבי מאיר, חתימה בעי, כתיבה לא בעי!
דתנן: אין כותבין במחובר לקרקע, כתבו על המחובר לקרקע, תלשו, חתמו ונתנו לה - כשר!

8.

משנתנו לא כרבי אלעזר:

אי רבי אלעזר, כתיבה בעי, חתימה לא בעי!

הערה:
מכאן ואילך מוזכרים כמה פעמים "דאורייתא"; "דרבנן"; "לכתחילה"; "בדיעבד"

8.1

וכי תימא, לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה - מדאורייתא, מדרבנן בעי,
והא שלשה גיטין פסולין דרבנן,
ולא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה!
דתנן, ג' גיטין פסולין, ואם ניסת - הולד כשר:
כתב בכתב ידו ואין עליו עדים,
יש עליו עדים ואין בו זמן,
יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד -
הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם ניסת - הולד כשר;
רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים - כשר, וגובה מנכסים משועבדים,
שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם!

דחיית נסיון להעמיד את משנתנו כרבי אלעזר.

9.

נסיון הוכחה [ודחייה] להעמיד את משנתנו כרבי מאיר:

ואלא רבי מאיר היא,
וכי לא בעי רבי מאיר כתיבה לשמה - מדאורייתא, מדרבנן בעי.
והא אמר רב נחמן, אומר היה רבי מאיר: אפילו מצאו באשפה... 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר