סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף ב

 

עמוד א

רש"י ד"ה המביא גט ממדינת הים. כל חו''ל קרי ליה מדינת הים בר מבבל כדאמר לקמן (דף ו. ) :
נראה בזה שהביא רש"י שכל חוץ לארץ נקרא מדינת הים חוץ מבבל דמכאן יש ללמוד שאף שהמדינה האחרת היא לא מעבר לים נקראים כלפי ארץ ישראל מדינת הים, (דהרי בבל אינה מעבר לים והוצרך לומר שאינה נכללת),
ואפשר לרמוז בכך לנאמר על התורה, לא מעבר לים היא שהתורה בארץ ישראל ואינה רחוקה דמעבר לים אינם בני תורה כדאיתא בעמוד ב' ברש"י ד"ה לפי שאין בקיאין לשמה. אין בני מדינת הים בני תורה ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה וקרא כתיב וכתב לה ספר כריתות (דברים כד) לה דהיינו לשמה הילכך אומר השליח בפני נכתב ובפני נחתם וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה והוא אומר אין ולקמיה מפרש מאי טעמא לא אצרכוהו נמי למימר לשמה: , ואכן הסיבה שבבל אינה מדינת הים דגם שם הם בני תורה כדאיתא בגמרא, ובזה מתיישב גם קושית התוספת בד"ה המביא גט, וכן לא הוצרך לומר מפני זה דמביא לארץ ישראל.

רש"י ד"ה רקם וחגר. תרגום של בין קדש ובין ברד מתרגמינן בין רקם לחגר (בראשית טז ):
נראה דרש"י רמז בכך שמביא את התרגום על פסוק זה, דרצה לומר שהם מקומות שלא יודעים היכן הם בדיוק אלא שסמוכין הם לארץ ישראל או מובלעים ויכולים התנאים לחלוק איך יחשיבו כל מקום שהוא כעין מקומות אלו סמוך או מובלע לגבי גט, משא"כ כפר לודים ללוד שהוא מקום שהכירו חכמים וכמו שאיתא בגמרא בדף ד ע"א לדידי חזי לי ההוא אתרא והוא כמבי כובי לפומפדיתא עי"ש.

עמוד ב


רש"י ד"ה ואין דבר ערוה. ראוי להתירו בפחות משנים דיליף דבר דבר מממון כתיב הכא כי מצא בה ערות דבר (דברים כד) וכתיב התם על פי שנים עדים יקום דבר (שם יט) במס' סוטה (דף ג:): 
השינוי בדיבור המתחיל - דבר ערוה  - ולא דבר שבערוה כלשון הגמרא, וכן מה שנקט רש"י ראוי להתירו ולא כתב אין להתירו  וכן מדוע רש"י הביא את כל הלימוד וההיקש ומקורו במסכת סוטה - אומר דרשני , ונראה שרש"י מכוון כאן לשיטתו במחלוקת הראשונים גבי איסור שהוחזק להתירו בעד אחד וכו' וברצות ה' נרחיב יותר בענין זה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר