סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


בית המסובך בארזים עיר הוא – ארז

 

"אמר רבא: זמרא בביתא חורבא בסיפא, שנאמר: קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה. מאי כי ארזה ערה? אמר ר' יצחק: בית המסובך בארזים עיר הוא? אלא אפילו בית המסובך בארזים מתרועע. אמר רב אשי: שמע מינה, כי מתחיל חורבא בסיפא מתחיל, שנאמר: חרב בסף. ואיבעית אימא, מהכא: ושאיה יוכת שער" (סוטה, מח ע"א).

פירוש: אָמַר רָבָא: אם יש זִמְרָא בְּבֵיתָא [זמר בבית] יש חוּרְבָא בְּסֵיפָא [חורבן על הסף], שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה" (צפניה ב, יד). ושואלים אגב כך: מַאי [מה פירוש] הנימוק "כִּי אַרְזָה עֵרָה"? וכן אָמַר ר' יִצְחָק: הרי בַּיִת הַמְסוּבָּךְ בַּאֲרָזִים הרי עִיר הוּא וחזק ביותר! אֶלָּא יש לפרש: אֲפִילּוּ בַּיִת הַמְסוּבָּךְ ומסוכך בַּאֲרָזִים מִתְרוֹעֵעַ אם נשמע בו זמר. אָמַר רַב אַשִׁי: שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] כִּי מַתְחִיל חוּרְבָא [כאשר מתחיל החורבן] בְּסֵיפָא [בסף] הוא מַתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֹרֶב בַּסַּף". וְאִיבָּעֵית אֵימָא [ואם תרצה אמור] מֵהָכָא [מכאן] אנו למדים דבר זה, שכתוב "וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר" (ישעיה כד, יב), כלומר, השד הקרוי "שאיה", המחריב את הבתים, מכה בתחילה בשער (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: ארז הלבנון   שם באנגלית: Cedar of Lebanon   שם מדעי: Cedrus libani


נושא מרכזי: מהו הארז ומשמעותו הסמלית?


הארז או בשמו המלא ארז הלבנון הוא עץ מחט ירוק עד השייך למשפחת האורניים וגדל בעיקר בהרים גבוהים (1050 - 1925 מ') בלבנון, דרום טורקיה וסוריה המערבית. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'. הארז הוא אחד מהעצים המפורסמים בספרות של העת העתיקה הן בעם ישראל והן של העמים סביבותיו. פרסומו נבע בעיקר מהיותו גבוה ומרשים ביחס לעצי בר אחרים והתועלת הרבה שהוא העניק לאדם בעת העתיקה, כעץ בנייה המתאים למבנים גדולים כמו ארמונות, מקדשים ואניות. בתנ"ך מוזכר הארז מעל 70 פעם בעיקר סביב שני נושאים אלו: כמשל לכוח, הדר ויופי ותפקידו כעץ לבניין. הארזים קבלו את עיקר פרסומם בעם ישראל כאשר שימשו לבניין בית המקדש הראשון והשני הן כחלק מהמבנה עצמו והן כחומר חיפוי.

בחירתו של הארז כעץ מועדף לבנייה ונגרות נבעה כתוצאה מכמה מתכונותיו. גזע הארז ארוך, ישר וזקוף מהקרקע עד הצמרת דבר שאיפשר להפיק ממנו קורות ארוכות וישרות המתאימות לקירוי מבנים גדולים. הקוטר הרחב של הגזע והעצה הקשה איפשרו בנייה מסיבית חזקה די הצורך כדי לשאת משקל כבד. העצה רוויה בשרף המקנה לה ריח נעים ומגן עליה באופן מוחלט ממזיקים כמו חרקים נוברי עץ ורקבון.

התפקיד אותו ממלא הארז בבטוי "כי ארזה ערה" הוא היותו סמל לבנייה חזקה ויציבה שאף היא עלולה להתמוטט כעונש על זמר בבית. בית "מסובך" בארזים הוא בית הבנוי מארזים ונקרא כך משום שהוא מוקף בהם ונראה כאילו הוא בתוך סבך ארזים. המהרש"א גורס "מסוכך בארזים" ולפי גירסתו רק הגג בנוי מקורות ארז כפי שאכן היה מקובל לבנות. הארז ידוע בקורתו הישרה, בחוזקו ובעמידותו לאורך זמן ללא עיוותים. חוזקו של הארז בא לידי ביטוי בגמרא בבבא מציעא (קיז ע"ב): "אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות ... בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו וכו'". מפרש רש"י: "ארזים - בקורות של תקרה תחתונה קמיירי, וארזים מתקיימין מן השקמין, ומשאן כבד". הדייר בקומה א' רשאי לשנות את התקרה, שהיא גם רצפתו של הדייר בקומה ב', הבנויה משקמים לתקרת ארזים משום שהם עמידים לאורך זמן ובכך מועיל לדייר שמעליו. אין הוא רשאי לשנות מארזים לשקמים משום שאמנם הוא מועיל לעצמו, שהרי השקמים קלים יותר, אך מזיק לשכנו בקומה מעליו, כי איכות עץ השקמה ירודה בהשוואה לארז. לעומת זאת רשאי הדייר בקומה העליונה לשנות מארזים לשקמים משום שיש בזה יתרון לדייר בקומה התחתונה אך נזק לעצמו.

על פי רש"י לפועל "ערה" יש שתי משמעויות: "אמר רב יוסף - הכי קאמר וכי בית המסובך בארזים עיר הוא שלא יהא נוח ליחרב ... מתרועע - לשון ערה כמו ערו ערו (תהלים קלז)". רש"י גורס כאן רב יוסף במקום רבי יצחק. בשלב הראשון הוכיח רב יוסף שאין זה הגיוני לפרש "ערה" מלשון עיר שהרי הפסוק מנבא חורבן ולכן פירש ש"ערה" הוא מתרועע. מתרועע הוא מלשון נחרב כדברי הפסוק "ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים, קלז ז'). באופן זה פירש הרש"ש:

"גמרא. אמר רבי יצחק בית המסובך בארזים כו'. גירסת רש"י רב יוסף וכן נראה שהיה גירסת המהרש"א. ונראה מפרש"י דר"י מפרש מלת עירה לשני מובנים מלשון עיר ומלשון ערה וחורבן (וכה"ג עיין בביאור פ' וישלח בפסוק ותמנע היתה פילגש בשם הרשב"ם) וזה דלא כמהרש"א בח"ה ובח"א".

המהרש"א פירש (חידושי הלכות, סוטה, מח ע"א): "גמ' כי ארזה ערה א"ר יוסי בית המסוכך כו' יראה שדרש ערה מלשון ערו ערו עד היסוד גו' שאפילו בית המסוכך בארזים מתרועע וכן נראה מפי' רש"י וק"ל". 
 

               
תמונה 1.  ארז הלבנון - צולם במשואות יצחק   תמונה 2.  ארז הלבנון     

   

הרחבה

הארז מוזכר במקרא בפסוקים רבים כסמל לגובה, עוצמה והדר. תיאור נרחב ומרשים מופיע בספר יחזקאל (ל"א ג-ז) בנבואה אל פרעה מלך מצרים: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רמְמָתְהוּ אֶת נַהֲרתֶיה הלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת תְּעָלתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה. עַל כֵּן גָּבְהָא קמָתוֹ מִכל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פארתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. במלכים א' (ה' י"ג) בתאור חכמת שלמה מודגש גובהו של הארז בהשוואה לאזוב: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים". רעיון דומה מובע בדברי יהואש במשל ששלח לאמציהו: ... הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לְבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמס אֶת הַחוֹחַ" (מלכים ב' י"ד ט'). עמוס מתאר את עצמתו של האמורי: "וְאָנכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת" (עמוס, ב' ט'). הארז הובא מלבנון לארץ ישראל לבנייה ממלכתית. "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד" (שמואל, ב' ה' י"א). מאוחר יותר נרקמה עסקה גדולה בין שלמה וחירם: " וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכל אֲשֶׁר תּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ ידֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדנִים" (מלכים, א' ה' כ'). "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִועַ עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים" (מלכים א' ט-י). הארזים שימשו גם לבנין הבית השני: "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדנִים וְלַצּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם" (עזרא, ג' ז'). כאמור הארז מוזכר שבעים פעמים אך אנו נסתפק במובאות אלו.

הארז שימש לא רק לבניין בית המקדש עצמו אלא לתפקידים נוספים בעבודתו. גשר מקורות ארזים שימש להעברת הפרה האדומה למקום השריפה: "... ר"א אומר לא היה שם כבש אלא עמודים של שיש היו וכלונסאות של ארז על גביהן והפרה לא היתה צריכה לצאת בכבש (תוספתא, פרה פ"ג מ"ה). בעזרת קורות ארז השיאו את המשואות להודיע על קידוש החודש: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי" (ראש השנה, כ"ב ע"ב).

ברוב האיזכורים של הארז הכוונה לארז הלבנון שהיה נפוץ מאד בלבנון אך כבר במקרא נראה שלארז הייתה משמעות נוספת כשם כולל למינים אחרים של עצי סרק גדולים. "עץ פרי וכל ארזים" (תהילים, קמ"ח ט') או בתיאור כוחו של הקב"ה: "קוֹל ה' שׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן (תהילים, כ"ט ה'). בפסוק הראשון הארזים עומדים בניגוד לעצי פרי ובפסוק השני בניגוד לארזי הלבנון. את הרחבה זו של השם ארז אנחנו מוצאים מאוחר יותר בדברי הגמ'. על המשנה בראש השנה שהבאנו לעיל אומרת הגמ': "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן, ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום. ... ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב, עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו וכו'" (ראש השנה, כג ע"א, בבא בתרא, פ ע"ב). ארז קתרום הוא קתרוס הוא קדרוס כשמו של הארז בימינו κέδρος. ארז הלבנון נקרא κέδρος του Λιβάνου. בירושלמי המספר אף גדול יותר: "ארבעה ועשרים מיני ארזים הן ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד הדא הוא דכתיב (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (כתובות מ"ז ע"א).
 

ביולוגיה

ארז הלבנון נכלל בסוג ארז הכולל שני מינים נוספים: ארז אטלנטי הגדל בהרי האטלס בצפון אפריקה והארז ההימלאי הגדל בצד המערבי של הרי ההימלאיה. הסוג שייך למשפחת האורניים (Pinaceae) הנכללת בסדרת המחטניים. בסדרה זו נמצאים כמה מהעצים הגדולים בעולם כמו הסקוויה המגיע לגובה של כ – 100 מ' וקוטר של 10 מ'. מין זה מגיע לגיל של כ - 2,500 שנה. מעמדו הסיסטמי של המין ארז הלבנון לא הוכרע עדיין וקיים ויכוח האם מדובר במין אחד בעל מספר מופעים או אולי בכמה תת מינים. ויכוח זה מקרין על קביעת תפוצת המין משום שהוא נמצא במקומות נוספים מעבר לתחום התפוצה המקובל באופן מסורתי כלומר לבנון וסביבתה הקרובה (סוריה ודרום טורקיה). קיימים יערות ארז בסיציליה, קפריסין ומרוקו אך הטענה היא שאכן מדובר במופעים או תת מינים שונים מהמופע הלבנוני. היום מגדלים ארזי הלבנון מיובאים על פני שטחים גדולים בכמה ארצות כמו אנגליה וצרפת והם הפכו להיות חלק משוק העצים המקומי. בארץ אין הארז גדל באופן טבעי אך פרטים מעטים ניטעו פה ושם כמו למשל בהר הרצל בירושלים.

בעבר כיסה הארז שטחים נרחבים בלבנון אך בעקבות אלפי שנות כריתה השטחים הצטמצמו למספר שמורות והיום הארז הוא צמח מוגן בלבנון. למרות היותו מוגן נמצא העץ בסכנת הכחדה בגלל שינויי אקלים. כדור הארץ המתחמם והירידה בכמויות השלג עלולים לגרום לפגיעה במין זה המותאם לטמפרטורות נמוכות. הפגיעה לא חייבת לנבוע מנזק ישיר אלא עקיף. השינויים האקלימיים עלולים להביא להתפתחות חרקים ומזיקים אחרים שיפגעו ביערות הארז. ממשלת לבנון נערכת לאפשרות זו על ידי נטיעה של עשרות אלפי עצים מתוך מחשבה שעצים בוגרים יהיו עמידים יותר.

העצים הצעירים הם בעלי צורה חרוטית וענפים כמעט מאוזנים דבר המעניק לעץ את צורתו הייחודית. במשך הזמן העץ מאבד את צורתו הסימטרית. המחטים נוקשות באורך 20-30 מ"מ ומאורגנות בצברים צפופים על ענפים קצרים. הפרחים הם חד מיניים (קיימים איצטרובלים זכריים ונקביים נפרדים). האצטרובלים הזכריים מתפתחים בקודקדי הצמיחה (קצוות הענפים) ואילו האיצטרובלים הנקביים מתפתחים על גבי הענפים. האצטרובל הנקבי המכיל את הזרעים מבשיל לאחר 3 שנים. הוא ניכר בקשקשיו הדקים מאלו של קשקשי אצטרובל האורן. שורשי הארז כמו מינים אחרים השייכים לחשופי הזרע חייבים בסימביוזה עם פטרייה הנקראת מיקוריזה. תרומת הפטרייה לעץ היא בכך שהיא מסייעת לצמח לקלוט מים ומינרלים מהקרקע ואילו הפטרייה מנצלת את החומרים האורגניים המסונתזים על ידי העץ. חיי שיתוף אלו מאפשרים לארז כמו לקרובו האורן להתפתח היטב גם בקרקעות המתפתחות על קירטון.

כאמור העץ משמש לבנייה מסוגים שונים אך בדרום טורקיה הוא משמש גם למטרות לא שגרתיות. בין המלאכות המסורתיות באיזור מקובלת גם הפקת זפת מהארז. החומר המופק משמש לציפוי מבני עץ נגד חרקים, פטריות וחרקים. לריפוי פצעים ומחלות שונות באדם ובעלי חיים במשקו הן בטיפול פנימי והן חיצוני.
 


 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 149-150).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 76-78).

לעיון נוסף:

ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
עזריה אלון, שיחות במקרא, נביאים ראשונים ודברי הימים העורך בנימין צביאלי 1974 על יבוא הארזים לארץ בעת העתיקה.
ארז הלבנון בויקיפדיה  - על ממצאים אריכאולוגיים המעידים על השימוש בארזים לבנייה.

 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר