סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי מאיר = "אחרים"?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה יב ע"א
 

+שמות ב+ ותרא אותו כי טוב הוא -
תניא, ר"מ אומר: טוב שמו;
ר' יהודה אומר: טוביה שמו;
רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות;
אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול;
וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור,
כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: +בראשית א+ וירא אלהים את האור כי טוב.

1.

לגבי "רבי מאיר" ו"אחרים":

2.

תוספות מסכת סוטה דף יב עמוד א:

אחרים אומרים נולד כשהוא מהול - ומקשים מדקאמר ר"מ טוב שמו מכלל דאחרים לאו היינו ר"מ

מפשט הברייתא ברור שרבי מאיר ו"אחרים" הם חכמים שונים.

3.
ומקשה תוס':

ובשלהי הוריות (דף יג:) אמר דאסקוה לר"מ אחרים

כלומר, חכמים "הענישו" את רבי מאיר שיכונה "אחרים"! משמע שרבי מאיר ו"אחרים" הכוונה לאותו אדם חכם.

4.

ובפ"ק דברכות (דף ט:) בגמרא מאימתי קורין שמע בשחרית אפליגו ר"מ ואחרים

במסכת ברכות מובאת מחלוקת בין רבי מאיר ואחרים [כמו שיש מחלוקת גם בסוגייתנו] - ומשמע בבירור שאלו שני חכמים שונים.

5.

תוס' מנסה ליישב:

וא"ר שראה בקונטרס צרפת שמועות שקיבל מאלישע בן אבויה קבעום בשם אחרים מפני שהיה שמו אחר
אבל שאר שמועות קבעום בשמו

באמת מדובר באותו אדם - רבי מאיר, אלא שכשרבי מאיר מסר בשם "אלישע בן אבויה" [שמוגדר על ידי חכמים כ"אחר"] דבריו מובאים כ"אחרים" [על בסיס הביטוי "אחר" שניתן לאלישע בן אבויה].

5.1
לפי הנ"ל יוצא איפוא, שאם במשנה/ברייתא מוזכרים גם "רבי מאיר" וגם "אחרים" - כבסוגייתנו - הכוונה היא שאותו רבי מאיר אמר דברים שונים במשך שנות חייו.

6.

תוס' דוחה את ההסבר לעיל בסעיף 5:

ולא מסתברא דהא לרבי נתן אסקו יש אומרים ואית לך שכל שמועותיו קבעו כך ולר"מ נמי עשו כיוצא בו

חכמים כינו את רבי נתן כ"יש אומרים" וכך תמיד הוא מוזכר בתקופת התנאים, ויש לומר כך גם על "אחרים".

7.

והוא מסכם:

אלא נראה דלאחר דאסקוהו אחרים חזר בו ואמר נולד כשהוא מהול וכן בפ' קמא דברכות.

אמנם רבי מאיר ו"אחרים" הם אותו אדם, וההבדל הוא שכ"אחרים" הוא חזר בו ממה שאמר כ"רבי מאיר".

7.1

ויש להוסיף: בכל זאת דבריו הראשונים נשארו במשנה. דומה לכלל של "משנה ראשונה לא זזה ממקומה"!


8.

ראה "שוטנשטיין", הערה 54.

וב"מתיבתא", הערה סב, וב"ילקוט ביאורים", עמודים קכז-קכח.

9.

בהמשך - אחרי הדברים הבאים - נחזור להסבר סוגייתנו.

ראה מה שכתבתי על הסוגיה המרכזית בעניין "רבי מאיר" ו"אחרים" - מסכת הוריות דף יג:

בגמרא:

אמר רבא: בחיי אביהם בפני אביהם. א"ר יוחנן: בימי רשב"ג נישנית משנה זו,
רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד,
כי הוה רשב"ג התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה, כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו, אמר רשב"ג: לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו? תקין הא מתניתא.
ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם, למחר כי אתו, חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא, אמרי: מאי האי? אמרו להו: הכי תקין רשב"ג.
אמר ליה ר"מ לרבי נתן: אנא חכם ואת אב"ד, נתקין מילתא כי לדידן.
מאי נעביד ליה? נימא ליה: גלי עוקצים, דלית ליה, וכיון דלא גמר, נימא ליה: +תהלים קו+ מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, למי נאה למלל גבורות ה'? מי שיכול להשמיע כל תהלותיו,
נעבריה, והוי אנא אב"ד ואת נשיא.
שמעינהו רבי יעקב בן קרשי, אמר: דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא, אזל יתיב אחורי עיליתיה דרשב"ג, פשט, גרס ותנא, גרס ותנא. אמר: מאי דקמא? דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי, יהב דעתיה וגרסה.
למחר אמרו ליה: ניתי מר וניתני בעוקצין, פתח ואמר.
בתר דאוקים, אמר להו: אי לא גמירנא כסיפיתנן, פקיד ואפקינהו מבי מדרשא.
הוו כתבי קושייתא [בפתקא] ושדו התם, דהוה מיפריק מיפריק, דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו. אמר להו רבי יוסי: תורה מבחוץ ואנו מבפנים?
אמר להן רבן [שמעון בן] גמליאל: ניעיילינהו, מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו.
אסיקו לרבי מאיר אחרים, ולר' נתן - יש אומרים.
אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב"ג], רבי נתן אזל, רבי מאיר לא אזל, אמר: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

10.

הסיפור הנ"ל בגמרא נשמע "פיקנטי" [יש בו סממנים של "קנאה", של "פוטש", של "נקמה"]. אבל, כמובן, שלא יתכן לומר כך על ענקי העולם. [נכון שיש שלומדים מכאן שגם "גדולי ישראל" הם "בני אדם..." – חס ושלום!]

ברור שכל אחד מהם [ רשב"ג; רבי מאיר; רבי נתן; רבי יוסי ] היה מעוניין לחזק את מעמד ההנהגה, והם חלקו על הדרך.

בכל אופן, נקבע בסופו של דבר שרבי מאיר יכונה "אחרים" ורבי נתן – "יש אומרים".

11.

ספר יוחסין מאמר ראשון:

והכלל העולה כי יש ר' נחמיה חבר לרבי מאיר ואינו כמו שאמר הרמב"ם

גם בסוגייתנו - מסכת סוטה דף יב - מוזכר רבי נחמיה עם רבי מאיר!

11.1

וכן ר' נהוראי לא נאמר על ר' מאיר כי אם לרבי נחמיה או לרבי אלעזר בן ערך.

11.2

ומה שאני תמיה יותר על הרמב"ם ז"ל כי השם המוסכם לדעת הכל שר' מאיר נקרא ר' מיאשה למה לא הזכירו ורבי מאיר נקרא חכם וסופר וקפיד בשמות האנשים.

עד כאן לא קשור לסוגייתנו.

11.3

ובסוף הוריות (דף י"ג ב) שהיה ר' מאיר חכם ורבי נתן אב"ד כמו שאמרנו למעלה ושינה שמותם רבן שמעון בן גמליאל הענוותן אביו של רבי משום שהיו רוצים לביישו
וקרא לר' מאיר אחרים אע"פ כי לפעמים בתלמוד אחרים אינו ר' מאיר כי ר' מאיר חולק עם אחרים
אלא נאמר שזה הוא על הרוב
הכלל שרבי מאיר הוא "אחרים" נאמר רק "בדרך כלל" אבל יש מקרים חריגים.

11.4

וקצת קשה לי, כי מיהם ה"אחרים" שאינם רבי מאיר ואינם "חכמים" [שהרי בסוגייתנו - מסכת סוטה דך יב מוזכרים גם "חכמים"].

11.5

ואחר אותו מעשה כי מה שנאמר בראשונה משמו נאמר. וכן אמרנו למעלה

הוא אומר שלפני המעשה כאן במסכת הוריות הוא נקרא "רבי מאיר".

14.

הליכות עולם שער ראשון פרק ג:

א. בכנויי החכמים אשר לא נקבו בשמות. אחרים אומרים רבי מאיר. ויש אומרים רבי נתן.
והעלו להם אלו השמות משום מעשה שהיה בסוף הוריות שבקשו לזלזל ולעקור כבודו של רשב"ג נשיא ישראל וקנסינהו דלא לימרו שמעתתא משמייהו ואסיקו לר' מאיר אחרים ולר' נתן יש אומרים.

14.1

והיה קשה למורי החכם נר"ו על זה הכלל קושיא נצחת שהרי נמצא בהרבה מקומות דתני אחרים ורבי מאיר וכן במקומות אחרים.

כעין מה שכבר העלינו לעיל בסעיפים הקודמים.

14.2

אח"כ מצאתי בכריתות שאומר שכשהיה רבי מאיר אומר דבריו בשם אלישע בן אבויה אשר בשם אחר יכונה אז היו אומרים עליו אחרים אומרים.

גם נאמר לעיל.

14.3

והתוס' ז"ל כתבו הך אחרים אינו רבי מאיר.
והכי נמי איכא טובא יש אומרים שאינו רבי נתן. ..

15.

לפעמים בש"ס יש מחלוקת בין רבי מאיר ל"אחרים". מוכרחים לומר שלא תמיד "אחרים" – הוא רבי מאיר.
ה"כריתות" מעלה אפשרות מיוחדת, שרק במקרים שרבי מאיר אמר משם "אלישע בן אבויה", שהוא עצמו כונה "אחר", אז גם דברי רבי מאיר יכונו "אחרים אומרים" [וראה הסברים נוספים: "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רפט]

16.

לי נראה [חידוש]: "אחרים" ו"יש אומרים" – בלשון רבים. רשב"ג לא הוריד אותם מגדולתם. להיפך: הוא נתן להם מעמד של "רבים". אמנם לא מצאתי לזה אסמכתא [וראה הסברים שונים מדוע נקט בלשון רבים: "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רפט]

17.

נשאלת השאלה האם כאשר רבי מאיר מכונה "אחרים" גם קיימים כללי הפסיקה בין התנאים, למשל רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרי יהודה. אם נמצא מחלוקת בין רבי יהודה ל"אחרים" גם תהיה הלכה כרבי יהודה? או אולי – להיפך: הלכה כ"אחרים" שנחשב כרבים מול יחיד. בש"ס מופיע "רק" פעמיים מחלוקת בין רבי יהודה ו"אחרים". שני המקומות עוסקים בדברי אגדה ובשניהם מופיע גם "רבי מאיר" עצמו.

17.1

אבל זה לא יתכן, שהרי נקרא רבי מאיר "אחרים" משום שהורחק מבית המדרש, ולא יתכן שדווקא אז הלכה כמותו.
כמובן שעדיין נשארת השאלה האם בסוגייתנו יש לקבוע הלכה שהרי יתכן שדבריו נקראים דברי אגדה.

18.
יש אומרים שרק על דברי רבי מאיר ורבי נתן מאותו יום שקרה המעשה הם מכונים בשמות אלה.
[ועיין "מתיבתא", הערה יג]

19.

חזרה לסוגייתנו - מסכת סוטה דף יב:

לאור כל האמור לעיל:

+שמות ב+ ותרא אותו כי טוב הוא -
תניא,
ר"מ אומר: טוב שמו;

בדרך כלל רבי מאיר מובא ראשון.
ראה בפרשנים ["שוטנשטיין", הערה 52] ש"טוב" פירושו שמשה כבר נולד "טוב" [זה היה טבעו מלידה].

לפי זה היא "זיהתה" כבר בלידתו את היותו "טוב". כנראה שלמדה זאת ממרים [ראה "מתיבתא", הערה סא].

19.1

ר' יהודה אומר: טוביה שמו;

בדרך כלל רבי יהודה מובא אחרי רבי מאיר - הם היו "ברי פלוגתא".

ראה בפרשנים ["שוטנשטיין", הערה 52] ש"טוביה" פירושו שמשה רכש את תכונת ה"טוב" [וזה לא היה טבעו מלידה]

לפי זה היא צפתה את העתיד.

19.2

הסבר נוסף: דברי רבי יהודה - "טוביה" במקום "טוב" לא באים לחלוק ממש אלא הם משלימים ומרחיבים את דברי רבי מאיר [ראה "מתיבתא", הערה נט-ס] ולכן מובא אחרי רבי מאיר.

19.3

רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות;

רבי נחמיה מסביר שהיא זיהתה שמשה לעתיד יהיה נביא.

לעיל הובא [רמוז בסעיף 11] שיש מי שאומר ש"רבי מאיר" הוא "רבי נחמיה". ולפי זה נראה לומר שיש כאן הדרגה בדברי רבי מאיר עצמו לעומת דבריו בסעיף 19.

19.4

אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול;

נניח ש"אחרים" הוא באמת רבי מאיר [כלעיל בסעיף 11.3]. כאן הוא מסביר את דבריו לעיל שמשה רבנו כשנולד היה "טוב".

19.5

וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור,
כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: +בראשית א+ וירא אלהים את האור כי טוב.

האם הכוונה היא, שבגלל שנתמלא הבית אור לכן הוא נקרא "טוב"? או שחכמים רק מציינים את העובדה עצמה.

ונראה לי לחדש: גם "חכמים" קשורים בצורה כלשהי ל"רבי מאיר", והעניין של "נתמלא הבית כולו אור" קשור גם לביטוי "טוב" וגם לביטוי "טוביה" [בדברי רבי יהודה] וגם לעניין שהיה מהול. העניין ש"נתמלא הבית כולו אור" בא להסביר את כל הדעות הקודמות. זו הסיבה מדוע בת פרעה [ומרים אחותו] ידעו לתאר את אופיו המיוחד של משה רבנו מבחינה רוחנית.

19.6

אין מחלוקת בברייתא, אלא, כל דעה "בנויה" על קודמתה, וכולן מבטאות היבטים שונים של רבי מאיר עצמו, והכינויים השונים - "רבי נחמיה"; "אחרים" ואולי אף "חכמים" - נועדו להציע היבט אחר של הבנת רבי מאיר עצמו!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר