תִּמְנָתָה
סוטה י ע"א
"כתיב: (שופטים יד, א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה, וכתיב: (בראשית לח, יג) הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה! אמר רבי אלעזר: שמשון שנתגנה בה - כתיב ביה ירידה, יהודה שנתעלה בה - כתיב ביה עליה. רבי שמואל בר נחמני אמר: שתי תמנאות היו, חדא בירידה וחדא בעליה".
מה ראה רבי שמואל בר נחמני האוחז תמיד בדרך האגדה, לזנוח את דרכו ולאחוז בהסבר פשטני כדי לחלוק על דרשתו של רבי אלעזר?
אלא שרבי שמואל בר נחמני לשיטתו במסכת שבת דף נה-נו, בשם רבי יונתן: "כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה, כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה, כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה". ומשום כך לא אבה לדרוש בשמשון שנתגנה בתמנה וכתיב ביה ירידה. שכבר דרש בו רבי יצחק דבי רבי אמי: "מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג" (לעיל דף ט ע"ב).
