דיוק וחידוש ברש"י

סוטה דף ז

עמוד ב

רש"י ד"ה ולא עבר זר בתוכם. דרש רבי תנחומא אימתי לא עבר זר בתוכם כשבא משה לברכן:
בתוספות ד"ה לא עבר זר בתוכם. פירש ר''י בשם רבי שמואל היינו בחלוקת יחזקאל שראובן ויהודה שכנים:
ובהגהות הב"ח ציין כאן בתוס' שכן פירש רש"י על פסוק זה באיוב פרק ט"ו פסוק י"ט , והנה ברש"י שם הובאו ב' הפירושים וז"ל ולא עבר זר בתוכם. כשבא משה לברכם שנא' (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה, ד''א ולא עבר זר בתוכם בנחלה של עתיד לבא החלוקה בספר (יחזקאל מח):
ואפשר להסביר שכאן הביא רש"י רק את הדרש של רבי תנחומא כי בזה עצמו יש שבח למי שמודה, כי לפיכך משה רבינו ע"ה בשעה שבירך את השבטים הקדים את יהודה לשאר השבטים ובירכו מיד לאחר ראובן הבכור, משא"כ הפירוש השני הוא רק תוצאה שבחלוקת השבטים היתה נחלתם בשכנות, ואין כאן שבח מיוחד.