שיעור סתירה
סוטה ד ע"א
"וכמה שיעור סתירה? כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי רבי ישמעאל; רבי אליעזר אומר: כדי מזיגת הכוס; רבי יהושע אומר: כדי לשתותו; בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה; רבי עקיבא אומר: כדי לגומעה; רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו".
בהמשך ביארה הגמרא שאין בכלל השיעור לא ריצוי ולא גמר ביאה אלא העראה בלבד, ופירש רש"י: "דהיינו נשיקת אבר באותו מקום".
וקשה, הלא זמן נשיקה שכזו הוא רגע אחד בלבד.
עוד קשה מה ענין שיעורים אלו של מזיגת כוס ושתייתו או צליית בצים וגמיעתם?
אלא שאף שזמן ריצוי האשה אינו בכלל השיעור, בכלל השיעור זמן ריצוי האיש והתקשות אברו שנגרם מחימום ובישול ביציו ושפיכת נוזל הזרע לעובי האבר. מר מדמה ליה למזיגת הכוס, מר מדמה ליה לשתייתו, מר מדמה את חימום ביציו לצליית ביצה, מר לגמיעתה, ומר מדמה את גודל האבר לשיעור ג' בצים בינוניות.
