סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים – נשר מקראי

 

"רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות וכו'. תניא, רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב, אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו, בעת ילדותו מהו אומר? וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים, בזקנותו מהו אומר? עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו" (קידושין, פב ע"ב). 


שם עברי: נשר מקראי   שם באנגלית: Griffon Vulture   שם מדעי: fulvus Gyps

שמות בשפות אחרות: ערבית – ניסר (Nisar)


נושא מרכזי: כיצד מסמלים הנשרים החלפת כח?


בשורות הבאות אנסה, במידת האפשר, להציע בסיס ריאלי להבטחה בפסוק "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלא יִיעָפוּ" (ישעיהו, מ ל"א). הרד"ק בישעיהו (מ' ל"א) מצטט את רבי סעדיה גאון: "יעלו אבר כנשרים - כתב רבינו סעדיה: כי הנשר יעלה לעשר שנים גבוה מאד על פני רקיע השמים, ויקרב לחום האש ויפיל עצמו לים מרוב חומו, וימרט ויתחדש אחר כן, ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו. וכן כל עשר שנים עד מאה, ובשנת המאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות".

הד לתיאורו של רבי סעדיה גאון ניתן למצוא בספור המיתולוגי על לידתו מחדש של העיט (המוחלף לעיתים בנשר (1)) (The Rebirth of the Eagle). על פי ספור זה העיט מאריך ימים עד כ – 70 שנה אך על מנת להשאר בחיים עליו להפטר מנוצותיו, מקורו וטופריו הישנים והבלויים ולגדל חדשים במקומם. בספור זה מיוחסת לעיט יכולת בחירה משום שבהגיעו לגיל 30-40 עליו "להחליט" אם ברצונו לעבור את השינוי הקשה הדרוש לצורך הארכת חייו. ספור מיתולוגי ודמיוני זה משרת מחנכים על מנת לעודד את שומעי לקחם לשנות מהלך חיים לא מוצלח (ראו כאן דוגמה למצגת ברוח זו).

הזיקה שעורך הרד"ק בין הפסוק בישעיהו ודבריו של רבי סעדיה גאון עומדת בסתירה מוחלטת לתיאור האידילי המשתמע מתוך הפסוק עצמו ומתוך הגמרא בסנהדרין (צב ע"ב) שם הוא מצוטט על מנת להוכיח שבשנים שהקב"ה עתיד לחדש את העולם הצדיקים ישוטו על פני המים ללא מאמץ: "... ואם תאמר אותן שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בהן את עולמו, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, צדיקים מה הן עושין? הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים ... ושמא תאמר יש להם צער? תלמוד לומר: וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" (סנהדרין, צב ע"ב). גם מסוגייתנו ניתן ללמוד שהחלפת הכח איננה תהליך טראומטי: "אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו, בעת ילדותו מהו אומר? וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים וכו'".

לענ"ד ניתן לפרש את הפסוק בישעיהו באופן שונה המתאים יותר לרוח הסוגיות. את תחילתו ("קווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים") מתרגם יונתן (ישעיהו, שם): "... כְּצִימוּחַ דְסָלֵיק עַל גַדְפֵי נִשְׁרִין וכו'". כוונת הפסוק לומר שקווי ה' יחדשו את כוחם כדוגמת הנשרים המחדשים את אברות כנפיהם לאחר שהן מתבלות. חידוש הכנפיים בנשרים מאפשר את קיום ההבטחה של "ירוצו ולא ייגעו". כפי שנראה בתאור הביולוגי להלן מבנה כנפי הנשרים מאפשר תעופה ממושכת וחסכונית מבחינה אנרגטית ולכן אין בה מאמץ. גם בגמרא בסנהדרין מסמלת תעופת הנשרים את שיט הצדיקים על פני המים, לאחר תחיית המתים, משום שאיננה דורשת השקעת אנרגייה (צער) וכך היא יכולה להמשך פרק זמן ארוך ("אלף שנה").

קושי מסויים בהסבר זה הוא שילוב דברי סוגייתנו בפסוק. אם אכן החלפת הכח קשורה לבליית האברות מדוע הפסוק מתייחס דווקא לתקופת הילדות: "... בעת ילדותו מהו אומר? וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים וכו'". הסבר אפשרי נוסף מתבסס על כך שההשוואה לנשרים כוללת גם את "החלפת הכח" ולא רק את "יעלו אבר כנשרים" ("כ" הדמיון ב"כנשרים" מתייחסת גם ל"יחליפו כח""). ההשוואה קשורה לתלות דאיית הנשרים ודורסים בכלל בזרמי אוויר חם העולים מהקרקע (טרמיקות). הנשרים אינם יכולים לדאות בשעות הקרות של היום שהן בעיקר שעות הבוקר ולכן נחים על הקרקע או על דרגשי סלע. על התנהגות זו נאמר בפסוק "יחליפו כח". רק לאחר עליית הטמפרטורות והתפתחות טרמיקות הנשרים פורסים כנפיהם ויוצאים לפעילות. על פי הסבר זה משמעות הביטוי "יעלו אבר" היא פריסת כנפיים הכרוכה בהרמתן ולא גידול נוצות. אכן רש"י מפרש ש"אבר" היא הכנף ולא הנוצות. גם אבן עזרא מפרש: "יעלו אבר, כמו כנף מי יתן לי אבר [תהל' נ"ה ז'] וכו'".
 


צילם: Thermos ויקיפדיה



צילם: אבי בלומן, רמת גן

 

 
צילם: אבי בלומן, רמת גן

תמונת  Thermos  שייכת למאגר חופשי. 

 
הרחבה

הנשר הוא דורס יום גדול ממשפחת הנציים הניזון באופן בלעדי מפגרים שאותם הוא מאתר בעזרת ראייתו החדה תוך כדי דאייה במהירות של כ – 60 קמ"ש בגובה של 400-600 מ'. במהלך החיפושים אחר פגרים נשרים עשויים להתרחק למרחק של 50-60 ק"מ ואף יותר ממקום המושבה שלהם. כאשר נשר מאתר נבילה הוא צולל לעברה והתנהגות זו מעוררת את תשומת לב הפרטים האחרים בסביבה המצטרפים גם הם ל"חגיגה". בניגוד לדורסים אחרים התופסים בעלות על טריטוריה משלהם שבה הם מחפשים את מזונם ובה, ורק בה, הם ניזונים, הרי שבנשרים עשויים עשרות פרטים להתגודד סביב פגר אחד. התנהגות זו מובנת היטב אם מביאים בחשבון את עובדת היותם של הפגרים טרף בלתי צפוי (דורסים אחרים לוכדים מכרסמים וזוחלים הנמצאים באופן קבוע פחות או יותר) העשוי להיות גדול מכדי תצרוכת הבשר של פרט בודד. ההתנהגות המיוחדת של הנשרים מאפשרת להם לסרוק שטחים גדולים מאד בכוחות משותפים כאשר כל פרט סורק את הטריטוריה שלו אך לאחר מציאת פגר מתרכזים כולם סביבו וכך מתאפשר לנצלו עד תום.

ההתנהגות המיוחדת של הנשרים נובעת מראייה חדה באופן יוצא דופן בין הדורסים ובכושר התעופה המיוחד שלהם. לנשר כנפיים ארוכות ורחבות דבר המגדיל את כח העילוי שלהן ומאפשר דאייה למרחקים גדולים מבלי להשקיע מאמץ. בתצפית מהקרקע בולט הנשר בכנפיו הרחבות היוצרות כעין מסגרת מלבנית שהראש והזנב בולטים ממנה רק במעט. באופן כללי הדאייה מאפיינת עופות גדולים משום שמשקלם הגדול, באופן יחסי לשטח כנפיהם, גורם לכך שתעופה אקטיבית (בעזרת חתירת כנפיים) דורשת אנרגייה רבה מדי. דאייה המנצלת זרמי אוויר חמים העולים מהקרקע כלפי מעלה (טרמיקות) אינה דורשת תנועת כנפיים ולכן היא חסכונית ביותר. הנשר נח בלילה או בשעות קרות בסדקי סלע במרומי מצוקים ועם התחממות האוויר מזנק לטרמיקה מבלי להזדקק לחבטות כנפיים. אין כמו הנשר כדי לבטא תעופה.

 


(1) דוגמה להחלפה נוכל למצוא בפירוש "מצודת דוד" (ישעיהו, מ ל"א): "יעלו אבר - יגדלו כנף כנשרים למהר לעוף אל ארצם והוא ענין מליצה. ירוצו - בשובם לארצם ירוצו ולא ייגעו וילכו בדרך ולא ייעפו". ה"מצודות" מתייחס למין עוף נודד אך הנשר הוא עוף יציב. על החלפת העיט בנשר ראו במאמר "זוג בא מרקת ותפשו נשר".

 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר