הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כלשון ראשון?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר נט ע"א
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה - לוקה.
מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!
מאי לוקה נמי דקאמר? מדרבנן.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נט עמוד א
איכא דאמרי,
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה - לוקה משום +דברים כב+ לא ילבש גבר שמלת אשה.
מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!
הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: המעביר בית השחי ובית הערוה - הרי זה עובר משום, לא ילבש גבר שמלת אשה!
ותנא קמא, האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה?
מיבעי ליה לכדתניא: +דברים כב+ לא יהיה כלי גבר על אשה - מאי תלמוד לומר?
אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר תועבה היא, ואין כאן תועבה!
אלא, שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים,
ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים;
רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? ת"ל: לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה - שלא יתקן איש בתיקוני אשה.
מבנה הסוגיה:
1.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה - לוקה.
מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!
מאי לוקה נמי דקאמר? מדרבנן.
לפי רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה מדרבנן.
2.
גירסא שניה בדברי רבי יוחנן:
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נט עמוד א
איכא דאמרי,
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה - לוקה משום +דברים כב+ לא ילבש גבר שמלת אשה.
לפי רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה - כנראה - מדאורייתא. כאן מובא הנימוק [הפסוק] לעומת הלשון הראשון לעיל סעיף 1 [שהרי שם הדין הוא "רק" "מדברי סוםרים"]
3.
הגמרא מקשה מברייתא:
מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!
מברייתא זו משמע בפירוש כגירסא הראשונה בדברי רבי יוחנן.
4.
הגמרא מיישבת:
הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: המעביר בית השחי ובית הערוה - הרי זה עובר משום, לא ילבש גבר שמלת אשה!
רבי יוחנן - לפי הגירסא השניה - סובר כברייתא זו. כלומר, שיש מחלוקת בין הברייתא בסעיף 3 לברייתא בסעיף זה.
4.1
הערה: לשונו של רבי יוחנן בסעיף 2 דומה מאד ללשון הברייתא בסעיף 4. אלא שבברייתא כתוב "עובר" ורבי יוחנן מדגיש "לוקה".
5.
ותנא קמא, האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה?
הגמרא מכנה את הברייתא הראשונה - סעיף 3 - "תנא קמא". [אולי היו אלה שני חלקים מברייתא אחת, אלא שהמחלוקת היא "סתמית" - ללא שם אומרה.]
בכל אופן הגמרא שואלת כלפי מי שסובר שהאיסור הוא מדרבנן מה הוא לומד מהפסוק "לא ילבש..."
6.
ברייתא שלישית:
מיבעי ליה לכדתניא: +דברים כב+ לא יהיה כלי גבר על אשה - מאי תלמוד לומר?
אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר תועבה היא, ואין כאן תועבה!
אלא, שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים,
ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים;
הוא ילמד שהאיסור מדאורייתא הוא רק כשהמטרה היא לזנות. ומתאים לדברי הברייתא הראשונה שהמעביר בית השחי ובית הערוה אסור רק מדרבנן.
7.
המשך הברייתא השלישית:
רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? ת"ל: לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה - שלא יתקן איש בתיקוני אשה.
משמע שרבי אליעזר בן יעקב חולק על הרישא - "תנא קמא" - וסובר כברייתא השניה שהאיסור של המעביר בית השחי ובית הערוה הוא מדאורייתא.
8.
רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה ט:
העברת השיער משאר הגוף כגון בית * השחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים והמעבירו מכין אותו מכת מרדות,
במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו, ומותר להעביר שיער שאר איברים במספריים בכל מקום.
משמע שהרמב"ם פוסק כרבי יוחנן בברייתא הראשונה, וכתנא קמא לעיל בסעיף 6.
9.
כסף משנה הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה ט:
ומ"ש אינו אסור מדברי תורה אלא מדברי סופרים ברייתא שם. ואף על גב דלחד לישנא פליג ר' יוחנן עלה
פסק הרי"ף כלישנא דאתי כההיא ברייתא וכן דעת רבינו.
ויש עוד טעם לדבר דלראב"י שמשנתו קב ונקי לא מפרש קרא אלא לענין שלא תלבש האשה כלי זיין והאיש בגד אשה וכמו שאכתוב בסמוך אבל העברת שער בית השחי משמע דלית ליה:
...
הוא טוען - כהסבר נוסף "ויש עוד טעם" - שרבי אליעזר בן יעקב - לעיל בסעיף 7 - גם הוא סובר כברייתא הראשונה [והוא לא חולק על מה שהובא לעיל בסעיף 6], ולכן כך הלכה, כי בדרך כלל הלכה כמותו במשניות.
9.1
אולי ה"כסף משנה" בכוונה מסביר את דברי רבי אליעזר בן יעקב כברייתא הראשונה כדי להתאים את הלכת הרמב"ם לכלל שהלכה תמיד כרבי אליעזר בן יעקב, אף כשמדובר בברייתא.
9.2
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תטו:
אחרי שהוא מוכיח שהלכה תמיד כרבי אליעזר בן יעקב אף כשמדובר בברייתא, הוא מביא דעה אחרת:
אך את זה ראיתי רע ומר בדברי מרן שבסוף פ"ב מהלכות בית הבחירה שינה את טעמו ואמר ואף על גב דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא וזה תימא רבתי ששכח דברי עצמו הנאמרים...
10.
ידוע, כשיש "שתי לשונות" בגמרא יש מחלוקת בפוסקים כמי פוסקים. ואולי ניתן לומר שה"כסף משנה" כאן סובר ששיטת הרמב"ם תמיד היא לפסוק כ"לישנא בתרא" [=לשון אחרון], אלא שבסוגייתנו הרמב"ם פוסק כ"לישנא קמא" [=לשון ראשון] בגלל שכך דעתו של רבי אליעזר בן יעקב שהלכה כמותו, והוא סובר, שהכלל של"הלכה כרבי אליעזר בן יעקב" גובר על הכלל של "הלכה כלישנא בתרא".
