סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 947

"דרש רבי עקיבא איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן"

סוטה יז ע"א

פירש רש"י, "שזכו ללכת בדרך ישרה שלא היה הוא נואף והיא נואפת". וקשה לי דאטו מי שלא נואף נקרא שזכה, ואטו אשה שלא נואפת נקראת שזכתה והלא אם היא נואפת היא חייבת מיתת ב"ד או כרת או מיתה בידי שמים [בקינוי וסתירה], וצ"ע.

וצריך לומר בדעת רש"י, דאה"נ דכל איש ואשה שכינה ביניהם ומש"כ 'זכו' אין זו איזו שהיא דרגה אלא שכל איש ואשה זוכים בכך ששכינה ביניהם, שהרי חילק הקב"ה שמו ביניהם באיש שם את האות יו"ד ובאשה את האות ה"א, וזה נכון בכל איש ואשה שנישאים. על כרחך 'לא זכו', הכוונה היא שהקב"ה מסלק את שכינתו מביניהם וזה אם הם נואפים, שהרי כתיב [דברים כ"ג ט"ו] "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".

אבל לו"ד היה מקום לומר דהא דיש במילים איש ואשה יו"ד וה"א זה לא אומר שבכל זוג יש שכינה אלא האותיות הן רמזים וסימנים עד איזה מדרגה יכולים להגיע בני זוג אם הם בגדר 'זכו', ואז נוכל לפרש ולומר ש'זכו' זו מדרגה של בני זוג שאמנם חיים באופן נעלה ורוחני, ולא חיים של מימוש תאוות ושימת יתר דגש על הצד הגשמי, ואז אמנם שכינה ביניהם. אבל אם הם 'לא זכו', פי', שהם חיים חיי עוה"ז גרידא ואין מגמתם לשם שמים ולא מקיימים בעצמם "בכל דברכיך דעהו", אז 'אש אוכלתן' – אש של מריבות וסכסוכים וכיו"ב.

ועי"ל דכיון דמצינו בשם האיש את האות יו"ד ובשם האשה את האות ה"א, י"ל שזה מורה על עיקר תפקידו של כל אחד מבני הזוג במסגרת המשותפת דהאותיות י' וה' הן האותיות שבהן ברא הקב"ה את העולמות, העוה"ז נברא באות ה"א כמ"ש [מנחות כ"ט ב'] "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" – "בה' בראם", ואילו העוה"ב נברא באות י' שצדיקים שבו מועטים וכפופים, והנה כתב רבנו החזו"א [באגרת] דיחוס האיש לאשה הוא כיד ימין ליד שמאל, כלומר, דהם גוף אחד אבל הבדל יש ביניהם כמו ההבדל בין יד ימין ליד שמאל. ולפמשנ"ת נוכל לומר דהאיש הוא זה שצריך להוביל את ביתו לעבר חיי העוה"ב, ולכן אצלו יש את הי' וגם הוא כנגד יד ימין, ואילו האשה ממונה על העוה"ז כמ"ש ביתו זו אשתו ולפיכך יש אצלה את האות ה' שדומה לאכסדרא ותפקידה כנגד יד שמאל שמשמשת כעזר ואינה העיקרית, ודו"ק.

[האר עינינו]